כל מה שרצית לדעת על דודס:
דודס הוא משחק המבוסס על משחק כדור הבסיס האמריקאי, ולפיכך מצריך שתי קבוצות.
כלי המשחק הם כפיס עץ קצר, המחודד משני קצותיו, וקרש ארוך יותר ושטוח.
אחד מחברי הקבוצה שב"בית" מניח את הכפיס הקצר על הקרקע, וחובט בו באמצעות המקל הארוך כדי שיתרומם.
משהתרומם הכפיס באוויר, מנסה החובט לחבוט בו שנית, הפעם למרחק.
לחליפין, בגרסה אחרת של המשחק, מגיש החובט את הכפיס כפי שמגישים באמצעות מטקה (חיפה, שנות החמישים-שישים).
מטרת החובט להספיק לעבור ארבע תחנות מסומנות מראש הנמצאות במרחק של כ-20 מטר זו מזו ולחזור חזרה הביתה, לפני שחברי הקבוצה השנייה, קבוצה ה"שדה", יספיקו להביא את הכפיס חזרה לבסיס.
שחקן שלא יצא מבסיס הבית לאחר שלושה ניסיונות חבטה, מכיוון שניסיונות החבטה שלו היו חלשים, והכפיס הוחזר מהר מדי לבית, או שחשש שכך יקרה, נקרא "שרוף".
אם הוחזר הכפיס לבית בעת ששחקן היה בדרכו בין שתי תחנות, השחקן שהיה בדרך נשרף.
אם נתפס הכפיס באוויר, החובט שרוף.
שחקן שחבט ולא הספיק לרוץ את כל התחנות נשאר "תקוע" בתחנה האחרונה אליה הגיע.
שחקן כזה רשאי להמשיך לרוץ בפעם הבאה שיוצא לדרך שחקן מקבוצתו.
השחקן שחבט מספיק חזק כדי לאפשר לשחקנים תקועים להגיע חזרה הביתה נקרא "מציל".
הקבוצות מתחלפות בתפקידיהן לאחר שכל חברי הקבוצה שבבית סיימו את תורם.
קבוצה מפסידה אם כל שחקניה תקועים או שרופים.
מחנכים התנגדו למשחק בכפיס העץ בגלל הסכנות הפיזיות הטמונות בו, שעיקרן פגיעה בעיניים.
שמות נוספים למשחק: בבאר שבע – טירו; בירושלים – אלאם סאלאם בוליק, אלאם בוליק, אלאם סאלאם פטיצ'קה, אלאם סלאם פץ' , טיקו טאקו , ארבע תחנות .
מקורם של שמות אלה הוא משמותיהן של שלוש המכות להן זכאי החובט.