כל מה שרצית לדעת על דיבס, הילד המחפש את זהותו:
דיבס, הילד המחפש את זהותו הוא ספר שנכתב על ידי וירג'יניה אקסליין, פסיכולוגית קלינית וסופרת.
הספר מתאר סיפור אמיתי אודות ילד שהיה בטיפולה.
הוריו של הילד נתנו את הסכמתם להקלטת הפגישות הטיפוליות ושימוש בהם להוראה, למחקר ולפרסום.
על מנת להגן על האנונימיות של הילד, נתנה לו אקסליין את שם העט דיבס.
הספר מתעד סדרה של מפגשי טיפול במשחק שנערכו לאורך שנה עם דיבס, ילד עם קשיים רגשיים וחברתיים ממשפחה משכילה ומבוססת.
למרות סימנים ברורים המעידים כי הוא מוכשר, סקרן ובעל יכולות, הוריו תופסים אותו כילד הסובל מפיגור שכלי.
דיבס היה נמנע ממגע חברתי, מיעט לדבר, הפגין התפרצויות זעם ואלימות, ונראה כי הוא סובל מלקות התפתחותית.
בתחילת הספר הופנה הילד לטיפול אצל אקסליין.
היא שוחחה עם מורותיו וערכה תצפית על התנהגותו בכיתה, ובהסכמת הוריו קיבלה אותו לטיפול פסיכולוגי.
על מנת לתקשר איתו השתמשה בטיפול במשחק.
דיבס רכש בהדרגה ביטחון בחדר הטיפולים ויכל לבטא את עולמו הפנימי באמצעות המשחק.
אקסליין הייתה נוכחת שם עבורו, אפשרה לו לבטא את חוויותיו, ושיקפה לו את רגשותיו.
במקביל מתוארות מספר פגישות הדרכת הורים שקיימה עם אמו של דיבס.
בהדרגה, הילד שוקם וחזר לתקשר עם סביבתו, להביע רגשות ולהתנהג בצורה נורמטיבית.
באבחון שנערך לו נמצא כי דיבס היה ילד מחונן עם מנת משכל של 168.
בעקבות הספר עלה לתודעת המטפלים המושג "מחוננות ולקויות למידה" (Dual Exceptionality).