כל מה שרצית לדעת על דיוויזיית אס אס הררית ה-13:
דיוויזיית אס אס הררית ה-13 'חאנדיאר', שקיבלה לאחר מכן את השם "הדיוויזיה הקרואטית הראשונה", הוקמה על ידי גרמניה הנאצית, בתקופת מלחמת העולם השנייה, בתחום קרואטיה שבשלטון מפלגת האוסטאשה הפרו-נאצית, שכללה באותה תקופה גם את בוסניה והרצגובינה.
חאנדיאר, שם הדיוויזיה, הוא השם הבוסני של נשק טורקי מסורתי סוג של סימיטר, המופיע על דגל הדיוויזיה.
בדיוויזית חאנדיאר היו יותר מ-21,000 חיילים, מרביתם מגויסים מקרב האוכלוסייה המוסלמית של בוסניה והרצגובינה ומיעוטם מוסלמים אלבנים מקוסובו, כולם תחת פיקוד קצינים גרמנים.
הגיוס נעשה בעידודו של המופתי הירושלמי חאג' אמין אל חוסייני שנשלח במיוחד לשם כך לבוסניה על ידי שלטונות גרמניה הנאצית.
התערבותו של איש דת בכיר כאל חוסייני, נדרשה משום שכוהני הדת מוסלמים מקומיים פרסמו שלוש פתוות נגד שיתוף פעולה עם הנאצים ועם בעלי בריתם הקרואטים.
היינריך הימלר, יוזם הקמת הדיוויזיה, שכנע את עצמו שהבוסנים המוסלמים אינם סלאבים או טורקים, אלא בני הגזע הארי (צאצאים של הגותים) שהתאסלמו.
חיילי הדיוויזיה עברו אימונים בצרפת, בניגוד לבקשתו של אל חוסייני שלא יישלחו מחוץ לבוסניה, ולאחריהם הוחזרו לבוסניה ופעלו בעיקר נגד כוחות הפרטיזנים בפיקוד טיטו.
חאג' אמין אל-חוסייני סוקר מסדר של חיילי הדיוויזיה יחד עם מפקדהּ קרל-גוסטב זאוברצוויג, נובמבר 1943
בכל אחד מגדודי (בטליונים) הדיוויזיה היה אימאם ובכל אחד מהרגימנטים, מולא.
המפקד הראשון היה ארתור מרטין פלפס, סאשי מיישוב קטן במחוז סיביו, כיום ברומניה.
פלפס פיקד לפני כן גם על דיוויזיית אס אס הררית השביעית שפעלה גם היא באזור.
ההצלחה היחסית בגיוס הדיוויזיה חאנדיאר הביאה את הגרמנים ליצירת דיוויזיה נוספת, דיוויזיית אס אס הררית ה-23.
בדיוויזיות אלה שרתו בעיקר בוסנים מוסלמים תחת פיקוד גרמני, אך בעקבות לחץ קרואטי, שנבע מחששם שיחידות על טהרת המוסלמים עלולות ליצור שאיפות מוסלמיות לעצמאות, הוחלט שלפחות 10% מהחיילים יהיו קרואטים קתולים והדיוויזיות יקראו "הדיוויזיה הקרואטית הראשונה" ו"הדיוויזיה הקרואטית השנייה".
מתוך מגויסים אלבנים מוסלמים, תושבי קוסובו, הורכבה דיוויזיית אס אס הררית ה-21.
בעת שהדיוויזיה הייתה בצרפת, בימים 16-17 בספטמבר 1943, אחד מאנשיה, כנראה סוכן קומוניסטי, יזם מרידה שבמהלך נרצחו חמישה קצינים גרמנים.
חיילים אחרים, נאמנים לגרמנים ומונהגים על ידי האימאם, דיכאו את המרד ובמהלך הדיכוי נהרגו שני מורדים.
14 מורדים נוספים נורו לאחר משפט.
לאחר מכן הגרמנים פסלו חיילים רבים מטעמי חוסר התאמה פוליטית וכשמונה מאות מתוכם נשלחו לעבודה בגרמניה.
265 מתוכם סירבו לכך ונשלחו למחנה ריכוז שם מתו רבים מהם.
מרידה נוספת התרחשה בדיוויזיה ב-21 באוקטובר 1944 כשחיילים רבים ערקו וחלק מהם הצטרפו לפרטיזנים.
בסוף 1944 אוחדה דיוויזית "קאמא", הדיוויזיה הבוסנית השנייה, עם דיוויזיית חאנדיאר.