כל מה שרצית לדעת על דיונאה:
דיוניאה היא צמח טורף ממשפחת הטלליתיים (Droseracea).
היא צומחת בקרקעות חמוצות למיניהן, שבהן זמינות המינרלים (ובמיוחד הזרחות) נמוכה.
ומכיוון שאיננה מסוגלת להשיג את המלחים הדרושים לה מן הקרקע הפכה במהלך האבולוציה לטורף שמסוגל להשיג מזון מן החי.
הדיוניאה משלימה את אספקת המזון שלה על ידי עיכול חלבוני הגוף של חרקים ובעלי חיים קטנים אחרים.
הדיוניאה מצויה בביצות של צפון קרוליינה, בחלקה המזרחי של ארצות הברית.
טרפה הרגיל כולל חרקים ופרוקי רגליים אחרים, אם כי היא עשויה ללכוד גם יצורים אחרים, כמו חשופיות.
עלי הדיוניאה כוללים שתי אונות בצורת כליה שציר העלה מחבר ביניהן.
העלה משמש כמלכודת שמסוגלת להיסגר על בעלי חיים על ידי הצמדת האונות זו לזו.
פני השטח הפנימים של כל אונה מכוסים בבלוטות עיכול, שצבען לעתים אדום – דבר המקנה לאונות את צבען האדום.
לאורך השוליים הפנימיים הירוקים של המלכודת ישנה שורה של בלוטות נוספות, שמפרישות צוף רירי המשמש לשם משיכת חרקים ולאטימת המלכודת לאחר סגירתה.
על שטחה הפנימי של כל אונה נמצאות שלוש שערות-חישה המשמשות להפעלת מנגנון הסגירה של המלכודת.
כאשר נוגע חרק בשניים או בשלושה מהזיפים הללו בזה אחר זה, הם מחוללים פוטנציאל פעולה חשמלי.
האות החשמלי הזה עובר מהשערות לכל חלקי המלכודת וגורם לסגירה מהירה של המלכודת על בעל החיים שבתוכה.
שולי כל אונה מצוידים בשיניים ארוכות המשתלבות זו בזו בעת סגירת המלכודת ועל ידי כך נמנעת בריחת הטרף.
גרויים מכנים מפרפוריו של הטרף המנסה להימלט גורמים לתנועה נוספת של אונות המלכודת, שבסופה נצמדים בחוזקה שולי האונות זו לזו באזור שמכוסה בבלוטות השוליים, ובכך נאטמת המלכודת הסגורה.
בעקבות קבלת גרויים כימיים מהטרף מתחילה הפרשת מיץ עיכול לתוך חלל המלכודת, שבו כלוא הטרף.
מיץ העיכול החומצי, שמופרש מבלוטות העיכול, כולל אנזימים שונים שמפרקים את חלקיו הרכים של גוף החרק.
תוצרי העיכול נספגים על ידי בלוטות העיכול ומועברים באמצעות מערכת ההובלה לקודקודי הצמיחה של הצמח.
המלכודת נפתחת כשהעיכול וספיגת תוצריו הסתיימו.
עיכול טרף גדול, שמספק לצמח שפע של מזון, מביא להזדקנות המלכודת ומאפשר פיתוח מלכודות חדשות בקודקוד הצמיחה של הצמח.
מלכודות צעירות אלה יחליפו את המלכודת שהזדקנה.
לעומת זאת, לאחר עיכול טרף קטן המלכודת יכולה להמשיך להיות פעילה וללכוד טרף נוסף.
בעלי חיים קטנים, כמו נמלים קטנות, שאינם מסוגלים להזיז את שערות החישה – אינם נלכדים כלל.