כל מה שרצית לדעת על דמות אב:
דמות אב הוא מושג בפסיכולוגיה המתייחס לרוב לאדם מבוגר, שנמצא לרוב בעמדת סמכות והשפעה מסוימת עבור הפרט, המעורר בו רגשות המתעוררים לרוב כלפי אביו של אדם.
במחקר משנת 2001 נמצא כי קיומה של דמות אב חיובית ותומכת עבור ילד, בין אם מדובר באב ביולוגי, אב חורג או מבוגר קרוב אחר, מקושרת עם התפתחות טובה יותר של הילד.
במחקר זה קיבלו הילדים ציונים טובים יותר במבחנים שבדקו יכולות קוגניטיביות, מסוגלות עצמית ומקובלות חברתית, יחסית לילדים שלא הייתה להם דמות אב; ומתוך אלו שהייתה להם דמות אב, ילדים שתפסו אותו כתומך יותר הראו מסוגלות עצמית ומקובלות חברתית גבוהות יותר, וכן פחות תסמינים דיכאוניים.
על פי התאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד, זקוק כל ילד לדמות אב לשם התפתחות רגשית ומינית תקינה; לפי הרעיון של תסביך אדיפוס, שהוא מרכזי בתאוריה זו, לומד כל ילד בשלב האדיפלי להזדהות עם אביו, וכך מסגל לעצמו עם השנים תכונות גבריות.
עם זאת, האופן בו מפרשים פסיכואנליטיקאים בעשורים האחרונים את הרעיונות האלו, מדגיש את חשיבותה של דמות אב כפונקציה מנטלית ורגשית, ולא כדמות גברית פיזית הנוכחת בחייו של הילד, כלומר כל דמות שיכולה להוות "צלע שלישית" בדיאדה של אם-תינוק, המהווה מעין בועה סגורה; הצלע השלישית מפריעה לבועה זו ומלמדת את הילד על קיומו של עולם חיצוני, מציאות, סמכות, חוקים וכו', ונושאים אלו חיוניים להתפתחותו הרגשית.
לפיכך כל דמות פיזית בחייו של הילד יכולה להוות "דמות אב", בין אם בן זוג או בת זוג של האם, סב או סבתא, דוד או דודה, מורה, ואף האם עצמה יכולה לקיים בתוכה את שתי הפונקציות, האימהית והאבהית, החיוניות לילד.
נלקח מויקיפדיה