כל מה שרצית לדעת על דניאל אדהנן:
דניאל אדהנן (1850 לערך – 1869) היה יהודי-אתיופי ואחיו התאום של ברוך אדהנן אשר נשלח ללמוד בצרפת תחת חסותו של יוסף הלוי.
עם סיום מסעו של יוסף הלוי ביישובי ביתא ישראל ביקשו יהודי המקום שייקח עמו נער צעיר בשם דניאל כדי שזה יקבל חינוך מחוץ לאתיופיה ושבעתיד יחזור למולדתו ויהיה למורה עתידי לקהילה.
הלוי מתאר את בקשת הקהילה:
פלשי צעיר, דניאל שמו, שהיה יליד בלגוב שבדמביה וקרוב משפחה של אבא ירמיהו, הביע רצונו לבוא איתי לצרפת.
אמרתי לו שלא אוכל לקחת אותו בלי הסכמה של הוריו והקהילה.
ההסכמה הזאת כבר ניתנה קודם לכן, מפני שבשעה שנפרדו ממני לשלום, הציגו בפניי הכוהנים והזקנים את האיש הצעיר וביקשוני לקחת אותו לאירופה כדי שילמד שפות ומדעים, כדי שיוכל, עם שובו אליהם, לספר להם בדיוק מה ראה ומה למד.
הבחור היה נבון ונראה מוכן ומזומן מאוד להנות מיתרונות החינוך.
הוא לא היה יכול לצפות לשום גמול כספי, והכריז בפניי שאינו מבקש זהב ולא כסף אלא רק דעת.
לימוד השפה העברית היה הדבר העיקרי שמשך את ליבו.
– יוסף הלוי
בחירת דניאל לא הייתה מקרית, דניאל היה דבתרה, ולמד לכהונה.
ב-30 ביולי 1868 מסר הלוי את רישומיו מהמסע וב-14 בינואר 1869 הציג בפני חברת כי"ח את דניאל והנוכחים מחאו כף.
מאוחר יותר טענו אנשים בכי"ח ובהם קרל נטר שהלוי כלל לא הגיע לאתיופיה, רישומי מסעו הם זיוף ושדניאל אינו יהודי אלא עבד שקנה בסודאן.
טענות אלו הופרכו והלוי גובה בידי ורנר מונזינגר (אנ') שהיה הקונסול הצרפתי במאסאווה ואירופים אחרים שראו אותו באתיופיה.
דניאל עצמו לא התקבל ללמוד בבית הספר של כי"ח בצרפת ונשלח בחזרה לאתיופיה דרך אלכסנדריה ושם נפטר לאחר שחלה.