כל מה שרצית לדעת על האיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי:
האיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי הייתה רשימה שהתמודדה בבחירות לאסיפת הנבחרים הרביעית בשנת 1944.
האיחוד הורכב בעיקר מאנשים המקורבים לאגודת ישראל אשר התנגדו לקו של פרישה מכנסת ישראל ובקשו להשתתף בבחירות לאסיפת הנבחרים, אך לא רצו לחבור למזרחי הציונית.
לקראת הבחירות לאסיפת הנבחרים הרביעית הוקמה רשימת האיחוד הדתי הבלתי מפלגתי שטענה שיש צורך למנוע השתלטות המפלגות החילוניות על כנסת ישראל ועל כן יש צורך ברשימה בלתי מפלגתית שתוציא את היהודים הדתיים הבלתי-מפלגתיים מאדישותם.
במיוחד ציינו ראשי האיחוד את הצורך להאבק עבור החינוך הדתי והתמיכה של כנסת ישראל בחינוך זה.
בתעמולתם כתבו אנשי האיחוד שהם: "אנשים בלתי תלויים במובן חומרי .
.
.
הם לא יוכרחו לתת יד למפירי ברית התורה".
בראש הרשימה עמד הרב מרדכי שמואל קרול מכפר חסידים.
אנשי המזרחי יצאו כנגד רשימת האיחוד בה ראו מתחרה קרובה ומיותרת, וקראו לאנשיה להאבק על טוהר המידות מבפנים.
בבחירות ב-1 באוגוסט 1944 קבלו נציגי האיחוד שלושה מנדטים.
נוסף על הרב קרול נבחרו לאסיפת הנבחרים פנחס רפופורט ואפרים זלמן שחור.
לאחר פטירת הרב קרול בשנת 1945 הצטרף לאסיפה עו"ד נפתלי קירש.
בין ראשי האיחוד היו ישראל ליבר, הבעלים של בית חרושת ליבר ואברהם יהודה גולדראט.
בין התומכים באיחוד היה הרב ראובן כץ, רבה של פתח תקווה.
בשנת 1945 יצאו אנשי האיחוד בהכרזה על הקמת קרן מאוחדת לחינוך תורני.
בשנים 1945-1946 התמודד האיחוד בבחירות מקומיות ביישובים שונים, בין השאר בהרצליה ומגדיאל.
בשנת 1947 התמודד האיחוד ברמת גן ברשימה משותפת עם המזרחי ופועלי אגודת ישראל.
באפריל 1948 השתתף נציג האיחוד בסימפוזיון על איחוד הרשימות הדתיות.
לקראת הבחירות לאספה המכוננת האיחוד יצא אל הפועל.