הארון א-רשיד

כל מה שרצית לדעת על הארון א-רשיד:
הארון א-רשיד (בערבית هارون الرشيد, ‎763-809) היה הח'ליפה העבאסי החמישי (לפניו שלט אחיו אל-האדי, ואחריו שלט בנו אל-אמין).
תקופת שלטונו (786 – 809) הייתה עידן של שגשוג תרבותי, מדעי ודתי באימפריה המוסלמית.
מוזיקה, ספרות ואמנות פרחו תחתיו, מה שהביא לתקופתו את הכינוי "תור הזהב העבאסי".
חייו וחיי החצר שלו היוו השראה לסיפורים, חלקם בדיוניים.
סיפורי אלף לילה ולילה מכילים סיפורים רבים על מעשיו.
על פי אחד הסיפורים בהם התפרסם א-רשיד, הח'ליפה היה יוצא מארמונו בבגדים פשוטים לשמוע את הנעשה ברחוב ולהקשיב לרחשי העם – סיפור שמהווה השראה לשליטים מוסלמים רבים עד עצם היום הזה.
א-רשיד ריכז את רוב כוחו סביב הברמכים, אשר ריכזו את כוחם בבגדאד.
הם היו משרתי הארמון, אשר תפקידם המקורי היה גיוס מיסים והכנסות המדינה.
החלטותיו של א-רשיד הושפעו ממשפחתו ובעיקר מאימו.
לאחר מות אימו, הושפע מזוביידה – אחת מנשותיו, מהמשפחה העבאסית ובחר בבנהּ, אל-אמין, כיורשו.
א-רשיד עסק בשני נושאים עיקריים.
האחד, ניסיונות כיבוש נרחבים נגד ביזנטיון.
השני, ניסיונות לפתור את בעיות השליטה בח'וראסאן.
בנוגע לכיבושים, שא-רשיד, בניגוד לבית אומיה, הדגיש את חשיבות "מלחמות הקודש" שכמעט ולא היו חשובות בימי האומיים.
מטרות מלחמות הקודש היו להראות את חשיבות הח'ליפה כמנהיג צבאי.
לגבי בעיית הממשל בח'ורסאן, בשל כשלונם של הנציבים בשליטה באזור, ב-808 יצא א-רשיד לשם בעצמו.
במסע הזה נפטר א-רשיד בשנת 809 בח'וראסאן.
המחקר המודרני גורס כי תפיסת תקופת שלטונו של א-רשיד כתור הזהב נובעת בחלקה מן המאורעות הקשים שאירעו בעשורים שלאחר מותו, והובילו לזכירתו כח'ליף האחרון שהחזיק בשליטה בפועל על כלל ארצות האסלאם.
שש שנים לפני שנפטר א-רשיד, בעלייה לרגל למכה, רצה להסדיר את עניין היורש שלו.
הוא אכן הסדיר את העניין והכריז על בנו הבכור כיורש, ושבנו הצעיר ישלוט על מחוז מרו, בירת ח'וראסאן, וכי תהיה לו שם אוטונומיה.
אך אחר מותו הדבר לא יצא לפועל מה שהביא למלחמת האחים (פיתנה) בין בנו הבכור אל-אמין והצעיר אל-מאמון, והתפוררות השלטון המרכזי של האימפריה העבאסית.
על שמו נקרא רחוב בחיפה‏.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להארון א-רשיד:
•בית עבאס