כל מה שרצית לדעת על ה"א השאלה:
ה"א השאלה (גם: ה"א הַתֵּמַהּ), בדקדוק עברי, היא האות ה הבאה בראש המילה הראשונה במשפט שאלה המשמשת לציון שאלה או תמיהה.
לרוב, מצטרפת ה"א השאלה לפועל או לשם עצם.
השימוש בה"א השאלה אינו רווח בעברית מודרנית, אך הוא נפוץ מאוד בעברית מקראית.
דוגמאות: "השֹמר אחי אנכי?" (ספר בראשית, פרק ד'); "העוד לכם אח?" (ספר בראשית, פרק מ"ג); "ההייתה זאת בימיכם?" (ספר יואל, פרק ד').
ניקודה היסודי של ה"א השאלה הוא בחטף פתח, למשל: "הֲראית איזה יופי?".
לפני האותיות אהח"ע בלתי קמוצות ולפני שווא או חטף, ניקודהּ פתח, למשל: "הַעולים אתם?", "הַשְמעתם?".
לפני אהח"ע קמוצות ובלתי מוטעמות, ניקודהּ סגול, למשל: "הֶהָיתה כזאת?".
בניגוד לה"א הידיעה, ה"א השאלה לא גוררת אחריה דגש חזק.
לכן, עיצורי בכ"פ הבאים אחריה צריכים להיהגות רפויים.
למשל, בפסוק המקראי "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים" (ירמיהו, ל"א, י"ט), אין מדובר בה"א הידיעה, ולכן אין להגות "הבּן" אלא "הבֿן".
מדובר בפסוק שאלה, בו מובעת תהייה: האם שבט אפרים הוא בן יקיר ונאמן או שמא הוא ילד שעשועים סורר.
בערבית, כמו בארמית, האות אל"ף משמשת בתפקידים אותם ממלאת בעברית האות ה"א.
כך, למשל, היא משמשת במקום ה' שאילה.
למשל, ב- "أأنت كاتب?", (תעתיק: אאנת כאתב?), שתרגומו הוא "האתה סופר?"
נלקח מויקיפדיה