כל מה שרצית לדעת על הבהלה לזהב (קליפורניה):
הבהלה לזהב בקליפורניה (1848 – 1855) הייתה בהלה לזהב שהחלה ב-24 בינואר 1848, כאשר נמצא זהב על ידי ג'יימס ו' מרשל בסאטרס מיל בקולומה, קליפורניה.
הראשונים ששמעו את המידע על מציאת הזהב היו תושבי אורגון, הוואי ואמריקה הלטינית, והם היו הראשונים שהחלו לזרום למדינה בסוף 1848.
בסך הכל, השמועות על הזהב הביאו כ-300,000 איש לקליפורניה מרחבי ארצות הברית ומחוצה לה.
כחצי מהם הגיעו דרך הים, וכחצי מהם הגיעו דרך היבשה, דרך נתיב קליפורניה ונתיב נהר גילה.
בשנות הבהלה הראשונות, המחפשים מצאו זהב בפלגים ובגדות הנהרות באמצעות שיטות פשוטות של סינון העפר על ידי כלים רחבים.
שיטות מתוחכמות יותר להפקת הזהב פותחו אחר כך במקום וברחבי העולם.
בשיאה, ההתפתחות הטכנולוגית הגיעה לשלב בו היא הצריכה השקעות כספיות ניכרות, וחיפושי הזהב נערכו יותר ויותר על ידי חברות גדולות ופחות על ידי יחידים.
הזהב שנמצא היה בשווה ערך כיום למיליארדי דולרים, ולמרות שעושר מופלג השיגו רק מעטים, רבים הפיקו רווחים נאים מהזהב.
השפעות הבהלה לזהב היו משמעותיות.
סן פרנסיסקו גדלה מיישוב קטן של 200 תושבים ב-1846 לעיר מתפתחת במהירות בעלת 36,000 תושבים בשנת 1852.
כבישים נסללו, כנסיות ובתי ספר נבנו, וערים רבות נוסדו ברחבי קליפורניה.
בשנת 1849 נכתבה חוקה למדינה, מושל ובית מחוקקים נבחרו, וקליפורניה הצטרפה בשנת 1850 כמדינה לארצות הברית כחלק מפשרת 1850.
שיטות תחבורה חדשות פותחו כאשר ספינות קיטור החלו בשירות סדיר.
בשנת 1869 פסי רכבת הונחו לאורך ארצות הברית, מקליפורניה למזרח ארצות הברית.
החקלאות והחוואות התפשטו ברחבי המדינה כדי לספק את צורכי המתיישבים החדשים.
לבהלה לזהב היו גם השפעות שליליות: אינדיאנים הותקפו וסולקו משטחי המחיה שלהם, ופעולות הכרייה הלא מפוקחות גרמו לנזק סביבתי.
מעריכים כי 100,000 אינדיאנים מתו בין 1848 ל-1868 כתוצאה מההגירה לקליפורניה.
הבהלה לזהב של קליפורניה הסתיימה ב-1858 כאשר נמצא זהב בקולורדו והתחילה בהלת הזהב של קולורדו.