כל מה שרצית לדעת על הביאס קורפוס:
הַבֵּיאָס קוֹרְפּוּס (בלטינית: habeas corpus – "הביאו את הגוף" או "הביאוהו בגופו") הוא צו הקיים במשפט המקובל (אשר חל גם במדינת ישראל מכוח קבלת המשפט האנגלי על פי דבר המלך במועצה על ארץ ישראל).
המבקש צו זה מבקש משופט להורות לרשויות להביא בפני בית המשפט אדם הכלוא בידי הרשויות ולדון במעצרו, ואם המעצר בלתי חוקי, לשחרר את האדם.
גם במשפט הקונטיננטלי קיים מקבילה לצו זה, אולם שמה הוא שונה.
כל אדם הכלוא, או המוחזק בידי אחר, ללא משפט או צו מעצר חוקי, זכאי לפנות לבית משפט, כדי שזה יורה לכולא להשיב "מדוע לא יביא את 'גופו' של העציר בפני בית המשפט או לשחררו".
מקור שמו של הצו בלטינית: habeas corpus ad subjiciendum ("הביאו את הגוף לצורך הגשתו (לבית המשפט)").
בית המשפט אינו דן באשמתו של העציר, אלא רק בחוקיות המעצר.
מקורו של הצו לא ברור לגמרי.
ידוע כי בימי הביניים השתמשו בו כדי להעלות מקרים מערכאות שיפוטיות נמוכות לגבוהות יותר.
בגלגולו המודרני, משמש הצו לשמירה על חרויות הפרט מפני שרירות לבן של הרשויות ונראה כי לראשונה נעשה בו שימוש בתקופת שלטונו של הנרי השביעי.
ניתן להשתמש בצו זה גם ללא קשר לצו הפלילי (אשפוז אדם בניגוד לרצונו).
ההביאס קורפוס מעוגן בחוק האנגלי ומדינות שונות אימצו חלקים שונים ממנו.
בישראל, הסמכות להוציא צו הביאס קורפוס נתונה לבית המשפט הגבוה לצדק.
ישנן טענות שמדינת ישראל מפירה בשיטיות את עקרון הביאס קורפוס באמצעות שימוש נרחב במעצר מנהלי.
לדוגמה, מדינת ישראל עוצרת מדי חודש מאות פלסטינים ללא הבאה בפני בית משפט‏.
טענות נוספות גורסות שישראל משתמשת במעצר מנהלי כאמצעי ענישה, וכך חורגת מעקרון הבאת החשוד בפני בית משפט‏.
צו זה דומה מאוד לצו הבאה הקיים במשפט האזרחי והפלילי, על פיו מורה בית המשפט לרשויות המדינה להביא בפניו כל אדם.
גם צו ההבאה כונה בעבר צו הביאס קורפוס – קיצור של הביטוי הלטיני: habeas corpus ad testificandum – "יובא גופו של העד על מנת שיעיד".

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להביאס קורפוס:
•סדר דין פלילי
•דיני משפחה
•לטינית: מונחים משפטיים
•המשפט המקובל
•מעצר