כל מה שרצית לדעת על הבעיה הסוקרטית:
הבעיה הסוקרטית נובעת מחוסר היכולת לברור את הלך מחשבתו ורוחו האותנטיים של הפילוסוף סוקרטס מבין כתביו של הפילוסוף אפלטון, אשר לעתים השתמש בסוקרטס ככלי ספרותי להבעת דעותיו העצמיות.
סוקרטס, אשר לו חשיבות יסוד בפילוסופיה המערבית, היה מורו ומדריכו של אפלטון.
אפלטון, כמקובל בתקופתו, כתב דיאלוגים על מורו.
מרבית הידוע לנו על סוקרטס הוא מכתבי אפלטון.
למרות זאת, ההנחה הרווחת היא כי מעטים מכתביו של אפלטון, אם בכלל, ניתנים להילקח כתמלילי שיחה או כייצוג חסר מתווכים להלך רוחו של סוקרטס.
נראה כי רבים מהדיאלוגים משתמשים בסוקרטס כדמות המבטאת את פרשנותו של אפלטון למורו, ולעתים דמות זו נמצאת בסתירה לתיאורים נוספים של סוקרטס.
לדוגמה, בכתבי אפלטון כופר סוקרטס בגישה של לקיחת תשלום עבור שיעוריו, בעוד בסימפוזיון לקסנופון מצהיר סוקרטס כי תלמידיו משלמים לו עבור שיעוריו, וכי זהו עיסוקו.
בהתחשב בהתפתחות הנראית לעין בהגותו של אפלטון משנותיה הראשונות לשנות בשלותה ושנותיה המאוחרות, לעתים קרובות מניחים כי כתביו של אפלטון עברו בהדרגה לייצג את הגותו של אפלטון בהסתמכות על לימודו אצל סוקרטס ולא את דעתו האותנטית של מורו.
למרות זאת, השאלה מהם האספקטים המדויקים בכתבי אפלטון אשר מייצגים את השקפתו של סוקרטס רחוקה מפתרון או הסכמה מלאה.