כל מה שרצית לדעת על הגנת אי שפיות:
הגנת אי שפיות במשפט הפלילי היא אחת מדרכי ההגנה האפשריות לנאשם בכך שיטען כי אין להטיל עליו אשמה פלילית בגין הפרת החוק כיוון שהיה בלתי שפוי בעת שביצע את הפשע שבו הוא מואשם.
כאשר מתקבלת הגנת אי שפיות, עשוי הנאשם שלא לעמוד לדין או שלא להיענש, אלא להישלח לטיפול נפשי באשפוז או לטיפול מרפאתי.
אף על פי שכיום יתכן שהוא כשיר לעמוד לדין, נקודת הזמן העומדת לבחינה היא שעת ביצוע המעשה הפלילי.
זאת משום שבבסיס הדין הפלילי צריכה לעמוד בחירתו של אדם אם לבצע מעשה או אם לאו.
אם אדם פועל מתוך דחף לאו בר כיבוש- הרי שלא הייתה לו בחירה ולכן לא ראוי שנטיל עליו אחריות פלילית.
ואולם, בכל מקרה אין מדובר בזיכוי הנאשם אלא בהכרזה עליו כ"לאו בר עונשין".
חוק טיפול בחולי נפש מסדיר את תנאי האשפוז הפלילי של נאשמים שנקבע לגביהם שאינם יכולים לעמוד לדין.
משך האשפוז הפלילי לא יעלה על עונש העבירה המקסימלי.
אם תמה תקופת האשפוז הפלילי, מבלי שהשתקם המטופל, יש להעבירו לאשפוז אזרחי, ממנו קל יותר להשתחרר.
באשפוז אזרחי, אחת לחצי שנה תבחן וועדה האם יש להשאיר את המטופל באשפוז.
הגנת אי השפיות קיימת במשפט הפלילי של רוב מדינות העולם המכבדות זכויות אדם ושבהן שלטון חוק, אולם מידת השימוש בהגנה זו שונה ממדינה למדינה.