כל מה שרצית לדעת על הוספיס:
הוספיס (מלטינית Hospitium, בארמית "אושפיז", מילולית: "מלון") הוא טיפול ופילוסופית טיפול המתמקדת בפליאציה של חולים סופניים, הקלת הכאב והתסמינים מהם הם סובלים.
השם הוספיס מתייחס בדרך כלל גם לטיפול, לפילוסופיה הטיפולית ולמוסד בו מוענק הטיפול.
הטיפול בהוספיס מתמקד בהרגעה של תסמינים של חולים סופניים או חולים חשוכי מרפא, בין אם התסמינים פיזיים, רגשיים, רוחניים או חברתיים.
כניסה לטיפול הוספיס אין משמעו ויתור על טיפולים רפואיים, כי אם החלפת מטרות טיפולים אלו.
מרכיב חשוב נוסף בתחום רפואה זה, מלבד הדאגה לחולה עצמו, הוא הטיפול במשפחתו של החולה והדרכתם בהתמודדות עם הקורה סביבם.
רפואת ההוספיס המודרנית כוללת טיפול מקל לאלו שאינם בני טיפול והבראה בבתי חולים, בתי אבות אך גם מספקת את הטיפול לכל אלו המעוניינים לבלות את ימיהם האחרונים בבתיהם שלהם.
תפיסה זו כבר נוצרה במאה ה-17, אך מרבית העקרונות המנחים תחום זה, לפיהם עובדים העוסקים במקצוע, פותחו בשנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הגברת (Dame) סיסלי סנדרס (Cicely Saunders).
בארצות הברית, ההגדרה הרפאית של טיפול ההוספיס הוא טיפול הניתן לכל אלו המעוניינים בו, בבית או בכל מוסד אחר, אשר מאובחנים כחולים סופניים עם תוחלת חיים הקצרה משישה חודשים.
נכון לשנת 2007, למעלה ממיליון איש קיבלו טיפול הוספיס בארצות הברית לבדה, כאשר האבחנה של רובם הגורף של החולים הייתה סרטן.
אורך הטיפול הממוצע בשירותי ההוספיס של חולים אלו הייתה 65 יום.
גם כיום תחום ההוספיס הולך ומתרחב במספר רב של מדינות כגון ישראל, אנגליה וארצות הברית.