כל מה שרצית לדעת על החפצה:
הַחְפָּצָה (באנגלית: Objectification, מהמילה הלטינית objectum – חפץ, דבר) – התייחסות אל אדם, או אל כל דבר שאינו חפץ, כאל חפץ.
אין המדובר רק בדה-הומניזציה, שלילת אנושיותו של האדם, אלא בהגדרתו מחדש כאובייקט.
אשה אפריקאית תלויה מקרסולה ומוצעת למכירה בספינת עבדים – סמל החפצהבעבדות, למשל, יש החפצה, משום שיש בה התייחסות אל אדם כאילו היה רכושו של אדם אחר, ככלי המשרת את רצונותיו וצרכיו.
בספרות זהו אמצעי ספרותי הפוך להאנשה.
בעוד שעבור האנשה די בייחוס פעולות בסיסיות לחפץ או לחיה, כגון דיבור, רגש וחשיבה, כדי שתיאור אדם ייחשב כהחפצה יש לייחס לו פעולות או תכונות שהחברה שוללת מבני אדם.
למשל, שייכות ממונית, שימוש בגוף האדם למטרות בזויות, העדר יחס של כבוד והעדר תכונות אנושיות.
במונח נעשה שימוש ביקורתי בתאוריה המרקסיסטית, בעקבות ג'רג' לוקאץ', שביקר את השיטה הקפיטליסטית וטען כי היא הופכת את הפועל לסחורה ולרכוש.
במאה ה-20 נעשה במונח גם שימוש תכוף בתאוריות פמיניסטיות, המבקשות להסביר את היחס אל האישה בחברה המערבית כאל חפץ או אובייקט מיני (אנ').
המושג מתייחס למצב בו, לדוגמה, שיעור הנשים המופיעות בעירום חלקי או מלא בסרטי קולנוע גדול פי שלושה מזה של הגברים.
דוגמה נוספת היא השימוש במין בפרסומות (אנ').