כל מה שרצית לדעת על הידעת את הארץ:
הידעת את הארץ היא סדרה בת שישה ספרים מאת יוסף ברסלבי, העוסקים בגאוגרפיה, היסטוריה ואתנוגרפיה של האוכלוסייה בארץ ישראל או בלשונו של המחבר בידיעת הארץ.
ברסלבי יצר את הכרך הראשון של הסדרה, על הגליל ועמקי הצפון, מתוך אסופת מאמרים שהוא כתב.
הוא מקיף כל נושא בנפרד עם המידע עליו.
סדר הצגת הנושאים מבוסס על המועד שבו הוא כינס את החומר על האזור והעלה אותו על הכתב; ולכן קשה להבחין במאמרים בין המוקדם לבין המאוחר.
כמו כן, אין החלק הראשון מאורגן לפי הסדר המקובל בספרי ידיעת הארץ: מבואות כלליים וסקירת אזור אזור.
התוצאה היא שמידע על נושא כלשהו או על ישוב ניתן להגיע אליו רק בעזרת מפתח העניינים בסוף הכרך.
ואילו בכרכים הבאים ברסלבי בנה את הספר בצורה המקובלת, כאשר הוא מתחיל בהכרה כללית של האזור, תולדותיו, עיקרי הנושאים ולבסוף הוא מציג גם תוכנית סיור באזור עבור אלה החפצים לטייל בו.
כרכי הסדרה כוללים אזורים אשר נהגו לטייל בהם בימי המנדט הבריטי.
ולכן אין בסדרה מידע על שפלת החוף ועל היישוב היהודי בשפלה: מדרומית לחניתה בצפון עד צפונה מבאר טוביה בדרום.
בספריו "הידעת את הארץ" אין מידע על העיר ירושלים וכן אין כל איזכור על יהודה ושומרון.
הדגש בפרקי הסדרה הוא בתיאור ניסיונות ההתיישבות היהודית באזורים בהם התמקדה: בעיקר בגליל ובנגב, תוכניות הפיתוח כמו בעמק החולה, ים המלח, הנגב ואזור אילת ואפילו הביא הצעות איך לבצע את הפיתוח של אוצרות הטבע:
בפרק על אגם החולה הוא מספר על הזיכיון שניתן לחברת הכשרת היישוב ליבש את הביצה.
הוא מתאר את הבעיות הכרוכות בכך, אפשרויות ניצול הכבול ומסיים בתיאור השמורה שנוצרה על הקרן הקיימת לישראל היא שמורת החולה.
בתיאור תולדות ניצול מחצבי ים המלח הוא מקדיש פרק רחב תוך תיאור מפורט של הרקע הגאולוגי של יצירת הימה ופוטנציאל המוצרים.
הוא כותב את המהדורה האחרונה של ספרו בעת גילוי הנפט בשדה הנפט חלץ וסוקר את תולדות חיפושי הנפט בארץ תוך מבט לעתיד האפשרי.
סגנון הכתיבה הוא כשל מורה דרך.
הוא כותב את הדברים כפי שהוא היה מספר אותם לציבור המטיילים אשר עומדים לפניו במקומות תצפית נבחרים.
בתיאור הוא משלב תאורים גאוגרפיים של המקום, מובאות היסטוריות וארכאולוגיות, קטעים מהמקרא ומהמקורות וכן סיפורים שהוא שמע מפי תושבי המקום.
גישתו העממית הפכה את הספר לאחד הפופולריים בקרב חובבי ידיעת ארץ ישראל בעיקר ב"התיישבות העובדת" וב"ציבור הפועלים".