כל מה שרצית לדעת על הידרופוביות:
הידרופוביות (מיוונית: ύδρο, הידרו – מים; φόβος, פובוס – פחד) מתארת את התכונה הפיזיקלית של מולקולה להידחות ממים.
מולקולות הידרופוביות נוטות להיות לא קוטביות ולכן מעדיפות מולקולות נייטרליות אחרות או ממסים לא קוטביים.
מולקולות הידרופוביות מתקבצות במים לצבר מולקולות הנקרא מיצלה.
זהו גוש קולואידי בו ראשים הידרופיליים באים במגע עם הסביבה המימית, בעוד זנבות הידרופוביים מופנים כלפי המרכז.
מולקולות הידרופוביות לדוגמה הן אלקאנים, שמנים, שומנים וככלל חומרים שמנוניים אחרים.
חומרים הידרופוביים משמשים להוצאת שמן ממים, לטיפול בדליפות נפט ובתהליכים כימיים המסירים מרכיבים לא קוטביים ממרכיבים קוטביים.
לעתים קרובות המונחים הידרופוביות וליפופיליות ("אהבת שומן") מוצגים כהיינו הך, אך שני המושגים אינם זהים.
למרות שחומר הידרופובי הוא בדרך כלל גם ליפופילי, ישנם יוצאי דופן, לדוגמה – סיליקון.