כל מה שרצית לדעת על היימנות:
היימנות (געז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.
המונח לקוח משפת געז ומקורו במילה הארמית "הימנותא" שפירושה "אמונה".
ההיימנות בעלת מאפיינים מרכזיים המזכירים יותר את הלכות היהדות הרבנית ואת ההלכה הקדומה שהייתה נהוגה בארץ ישראל בתקופת בית שני, מאשר את היהדות הקראית.
ההיימנות מבוססת על פירוש בעל-פה לכתבי הקודש, מועברת מדור לדור ומעניקה סמכות ללא עוררין לחכמי הדת בקביעת ההלכה.
בשל קרבתה להלכה הקדומה, כמתבטא מהמשך הכהונה, הנבואה והנזירות, הקרבת הקורבנות ועוד, ובשל קיומם של הלכות, מועדים וחגים ייחודיים לקהילה, ניתן לראות בהיימנות פלג המשמר הלכה כתתית עתיקה.
עם עליית מרבית בני קהילת ביתא ישראל ארצה, ההיימנות נזנחה ואת מקומה בקהילה תפסה היהדות הרבנית המקובלת בשאר התפוצות.
"יִתבַּרֶכּ אֶגזִאַבְּחֶר אַמלַכּ אִשׂרַאֶל" ("יתברך ה' אלוהי ישראל") – המשפט המרכזי ביותר בהיימנות.