כל מה שרצית לדעת על היינריך מארשנר:
היינריך מארשנר (בגרמנית: Heinrich Marschner) (16 באוגוסט 1795 – 16 בדצמבר 1861) היה מלחין גרמני, שכתב 23 אופרות וזינגשפיל, יריבו של ובר וידידם של בטהובן ושל מנדלסון.
מרשנר נהנה מהערכה רבה ונחשב לאחד מחשובי המלחינים באירופה משנת 1830 בערך עד סוף המאה ה-19.
אפילו היום מקובל לראות בו את מלחין האופרה הראשון במעלה בין מות ובר לוגנר.
מארשנר חיבר מספר רב של אופרות שעניינן פיות או מעשי קסמים והשתמש לצורך זה בחומר, שמקורו בשירי עם, סוגה שוובר הכניס לשימוש ב"קלע החופשי" שלו (1821).
האופרה האחרונה שהעלה על בימה הייתה "אוסטין" ב-1852.
מאז ואילך העיב כוכבו העולה של ריכרד וגנר על זה של מארשנר.
אף כי מארשנר ראה עצמו בעיקר כמלחין אופרות, הוא כתב גם מספר ניכר של לידר, שבע שלישיות פסנתר ושתי רביעיות פסנתר.
יצירותיו אלה לא נעלמו מעיניו של רוברט שומאן, שהרעיף שבחים רבים על שלישיות הפסנתר, ובצדק.
מארשנר לא שירבט יצירות אלה כלאחר יד; ניכר בהן, שהקדיש זמן ומאמץ ניכרים לכתיבתן.
כל אחת מיצירותיו לפסנתר, כינור וצ'לו הכתיר בתואר "גראנד טריו", אות לחשיבות שייחס להן.
ביצירות מעולות אלה אפשר למצוא את מכלול הרגשות, שמילאו את התנועה הרומנטית באמצע המאה ה-19, כשהם באים לביטוי באורח רענן, מקורי ושובה לב.