כל מה שרצית לדעת על היישוב היהודי בחברון:
היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט אי אלו הפסקות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).
בתקופה העות'מאנית, במאה ה-16, הוקמה בעיר קהילה של יוצאי יהדות ספרד והוקם בה בית הכנסת על שם אברהם אבינו.
במהלך המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בה.
בטבח חברון, בשנת 1929, נרצחו 67 מיהודי העיר.
עם פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936 (מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט) עזבו אחרוני היהודים את העיר (למעט משפחה אחת).
לאחר כיבוש חברון במלחמת ששת הימים, חודש היישוב היהודי בעיר כהתנחלות עצמאית ונפרדת, בנוסף ליסודה של קרית-ארבע הסמוכה.
היישוב היהודי בחברון הוא ההתנחלות הישראלית היחידה ביהודה ושומרון שקיומה אושר במפורש בהסכם בין ישראל והפלסטינים (הסכם חברון) והיחידה הנמצאת בתוך עיר פלסטינית.
כיום מתגוררים כ-1,000 אנשי היישוב היהודי (כ-750 מתנחלים וכ-250 תלמידי ישיבת שבי חברון) במספר שכונות בסמוך למערת המכפלה בשטח שבשליטת ישראל, המכונה מאז הסכם חברון בשם "H2".
ליישוב היהודי בחברון ניתנים שירותים מוניציפליים על ידי "הוועדה המוניציפלית לניהול בתי היהודים בחברון", שממונה על ידי קמ"ט (קצין מטה) פנים של המנהל האזרחי.
מערת המכפלה