כל מה שרצית לדעת על הילריוס:
האפיפיור הילריוס הקדוש (בלטינית: Hilarius; נפטר ב-28 בנובמבר 468) כיהן כאפיפיור בין ה-17 בנובמבר 461 ועד פטירתו.
לאחר פטירתו הוכרז כקדוש נוצרי.
הילריוס או הילרוס נולד בסרדיניה ונבחר לכהונת האפיפיור ב-17 בנובמבר.
טקס הקדשתו נערך ב-19 בנובמבר 461.
הילריוס כיהן כארכידיאקון תחת האפיפיור לאו הראשון ונאבק יחד עמו להגברת ההשפעה של האפיפיור הרומאי.
במצוות לאו נכח הילריוס בוועידת אפסוס השנייה בשנת 449 והתנגד למינויו של פלביאנוס מקונסטנטינופול.
בשל התנגדות זו נאלץ להימלט מהוועידה על מנת לבשר ללאו על תוצאותיה.
במהלך כהונתו כאפיפיור המשיך לבסס את מעמד האפיפיורות, המשיך במאבקו של לאו בהילריוס מארל.
כאשר בנרבון מונה הארכידיאקון הרמס לתפקיד בישוף ביוזמת קודמו, ובלא הסכמה של האפיפיור, כינס הילריוס ועידה בשנת 462 וביטל את סמכויותיו של הרמס.
ברומא פעל הילריוס לבטל את הצו הסובלני של הקיסר שהוצא בשנת 467 ובעת ביקור של הקיסר אנתמיוס בבזיליקת פטרוס הקדוש ציווה הילריוס על הקיסר למנוע אסיפות בהן מושמעות דעות פלגניות.
הילריוס בנה ברומא מספר כנסיות ומבנים.
הילריוס נקבר בבזיליקת סן לורנזו שמחוץ לחומות.
לאחר פטירתו הוכרז כקדוש נוצרי ויום חגו הוא ה-17 בנובמבר או ה-28 בנובמבר.