כל מה שרצית לדעת על הכתבה:
הכתבה היא בדיקת כתיב נכון בצורת מבחן.
במסגרת ההכתבה ניתנות מספר מילים, לעתים כאלו שנלמדו מראש, ומטרתו של הנבחן היא לאיית אותן בצורה תקנית.
שגיאות כתיב גורמות להורדה של נקודות בהכתבה.
לרוב נבחרות מילים שבהן יש פוטנציאל לשגיאות כתיב כך שההכתבה תהיה מאתגרת, במיוחד בגילאים מבוגרים יותר.
שיטות הניקוד בהכתבות מגוונות מאוד.
לעתים הציון ההתחלתי בחישוב הוא הניקוד המרבי (לרוב 100), ועל כל טעות מורד סכום קבוע מראש של נקודות.
במקרים אחרים לכל מילה מוקצה ניקוד משלה, שבתוכו מחולקות הנקודות על כתיבת המילה: לעתים בשיטת "הכל או כלום" שבה אם יש במילה שגיאת כתיב אין מקבלים אף נקודה על המילה ולעתים בשיטה יחסית שבה ניתן לטעות רק חלק מהטעויות האפשריות ולקבל חלק מהנקודות.
הדבר תלוי לרוב בהחלטה של המורה.
חוקרי לשון משתמשים לעתים קרובות בהכתבות ככלי לבדיקת ההצלחה בכתיב של קבוצות שונות מבחינת כישרון ויכולת, מעמד סוציו-אקונומי, אתניות ו/או גיל בכתיבתן של מילים שונות.
ממחקרים אלו מוסקות מסקנות לגבי הגורמים להצלחה או כישלון ברכישת הכתיב התקני והדרכים החינוכיות להקנות אותו.
לעתים החוקרים מעדיפים להשתמש במילות תפל כדי לבודד את הגורמים הלשוניים.
מנהג הפופולרי בעיקר בארצות הברית הוא תחרות איות, שבה אנשים מתחרים אחד נגד השני בכתיבת מילים.
בארצות הברית קיימת אף תחרות איות ארצית שמתקיימת מדי שנה.