כל מה שרצית לדעת על הליוטרופ:
הֶלְיוֹטרוֹפּ או אבן־דם או (בעקבות האנגלית) בלאדסטון הוא אבן חן, אחת מצורות המינרל כלקדון (סוג של קוורץ).
ההליוטרופ שייך לקבוצת המינרלים הטקטוסיליקטיים – (סיליקטים במבנה מרחבי), ונוסחתו הכימית SiO2.
ההליוטרופ הוא סוג של קוורץ המכונה פלסמה בגוון ירוק כהה עם כתמים אדומים כהים של ג'ספר (ישפה), סוג נוסף של קווורץ, שצבעו אדום בשל נוכחות של תחמוצת ברזל.
גודל הכתמים, הדומים לכתמי דם (ומכאן השם העממי, אבן־דם), משתנה בין כתמים קטנים הנבלעים ברקע הירוק לבין כתמים גדולים בולטים.
הגבישים של המינרל, כמו בכל צורות הכלקדון, קטנים עד כדי כך שניתן לראותם במיקרוסקופ בלבד (קריפטוקריסטלים – גבישים סמויים).
תכונה זו מבדלת את ההליוטרופ מקוורץ שקוף, אמטיסט, ציטרין וסוגים נוספים של קוורץ גבישי שהם בדרך כלל שקופים ויוצרים גבישים בעלי שש פאות הניתנים לזיהוי בקלות.
סוגים נוספים של קוורץ בעל גבישים זעירים כוללים את האגט, הקרנליאן והאוניקס.
מקור השם הליוטרופ מיוונית, "מסובב השמש", רמז לאגדה המוזכרת גם אצל פליניוס הזקן על פיה הכנסת הליוטרופ למים תהפוך את דמות השמש המשתקפת במים לצבע אדום כדם.
אגדה נוספת על ההליוטרופ מספרת כי האבן נוצרה כשישו נצלב וחייל רומי דקר אותו בצדו בחנית ודמו טפטף על אבן הקוורץ הירוקה.
המצרים הקדמונים והבבלים השתמשו בהליוטרופ ליצירת חותמות.
השימוש העיקרי כיום בהליוטרופ הוא ביצירת תכשיטים, אבל גם בהכנת פסלונים, כוסות וכדים קטנים.
בארצות הברית, באוסטרליה ובתאילנד ההליוטרופ הוא אבן ההולדת התחליפית של חודש מרץ.
המקור העיקרי להליוטרופ הוא הודו.
מקורות נוספים של הליוטרופ הם אוסטרליה, גרמניה, איטליה סקוטלנד, קנדה, מקומות שונים בארצות הברית (מיין, קונטיקט וקליפורניה) וברזיל.