כל מה שרצית לדעת על המגילה:
המגילה הוא מחזמר לפי "שירי המגילה" (מגילה לידער) של המשורר האידי איציק מאנגר, שהועלה לראשונה בישראל במועדון החמאם בבימויו של שמואל בונים וזכה להצלחה רבה.
בונים ראה לראשונה את מאנגר בפריז, במועדון לתרבות יהודית.
מאנגר פתח במונולוג ביידיש וביכה את גורל התיאטרון היידי, שחקניו וקהלו.
בונים חזר ארצה ושקע בספרי השירה והפרוזה של מאנגר.
הוא ניצל את ההזדמנות שמאנגר ביקר בארץ, ולאחר בקשות חוזרות נתן לו את הרשות להמחיז ולביים את "שירי המגילה".
בונים בחר להציג את המגילה בנוסח הפורים שפיל.
פעם בשנה, בפורים, היו בחורי ישיבה ושוליות של בעלי מלאכה מתחפשים ומשחקים בדרך היתולית מעשיות מהתנ"ך כמו מגילת אסתר, עקידת יצחק, מכירת יוסף ועוד.
שחקני פורים אלה היו עוברים מבית לבית, משעשעים את הקהל ומקבלים בתמורה מאכלים ומזומנים.
מאנגר העביר את גיבורי מגילת אסתר אל עיירה במזרח אירופה.
אל הדמויות במגילה הוסיף את שוליית החייטים פסטריגתא (פאסטריגאָסע) והחייט הזקן פנפתא (פאנפאָסע).
הוא התחיל לעבוד על המחזה עם שחקנים יודעי יידיש מהבמה העברית, אבל עד מהרה הגיע למסקנה כי את השחקנים המתאימים יש לחפש בין שחקני יידיש מקוריים.
באתו זמן ביקרה בארץ משפחת בורשטיין והופיעה בהצגה "דעם רבנ'ס זונדל" (בנו של הרב).
הוא התרשם מהם ושכנע את בעלי החמאם חיים חפר ודן בן אמוץ לחתום עמם חוזים להפקת "המגילה".
בהפקה השתתפו ששה שחקנים שגילמו מספר תפקידים:
פסח בורשטיין – בתפקיד מרדכי ואחשוורוש.
ליליאן לוקס (אשתו של פסח) – בתפקיד ושתי וזרש.
מייק בורשטיין – בתפקיד פסטריגתא ופנפתא.
פרלה מאגר – בתפקיד אסתר.
זישא גולד – בתפקיד המן
ברונו פינק – בתפקיד הקריין.
בונים עיבד את השירים למחזה, חיים חפר חיבר קטעי קישור בעברית לקהל שאינו דובר את השפה, ודב זלצר חיבר את המוזיקה.
את התפאורה עיצבה אודרי ברגנר.
ההצגה הראשונה הועלתה ביוני 1965.
בשבועיים הראשונים נחלה ההצגה כישלון.
קהל החמאם לא הגיע בגלל היידיש, והקהל שבא בגלל היידיש לא מצא את התיאטרון שהיה רגיל לו.
רק לאחר שהוזמנו המבקרים וכתבו ביקורות נלהבות על ההצגה ובראשם חיים גמזו, החל הקהל לנהור להצגה והיא זכתה להצלחה עצומה.
היא הוצגה בארץ 250 פעם ואחר כך בארצות הברית, אמריקה הדרומית ודרום אפריקה.
ההצגה הועלתה בטלוויזיה הישראלית ובתיאטרון היידישפיל.