כל מה שרצית לדעת על המדינות והטריטוריות של הודו:
בתקופת השלטון הבריטי חולקה הודו לשני סוגי מדינות – פרובינציות ונסיכויות.
בשלב בו עברה הודו מידי חברת הודו המזרחית הבריטית לידי הכתר הבריטי, היו בהודו 6 פרובינציות אשר נשלטו ישירות על ידי השלטון המרכזי, שמינה לכל אחת מהפרובינציות מושל, מפקח או אדמיניסטרטור.
מושלי מדינות אלו היו כפופים למושל הבריטי, ערב הכרזת העצמאות היו כבר 17 פרובינציות.
הנסיכויות נוהלו על ידי שליט מקומי, שהכיר בסמכות הבריטית.
היו מאות נסיכויות, בגדלים שונים.
ברוב הנסיכויות היה נציג הכתר ש"יעץ" לראג'ה המקומי בענייני השלטון.
פרט לשלטון הבריטי, שלטו בחלקי הודו שונים בתקופות שונות (בעיקר בערי סחר לאורך החופים) גם ההולנדים, הדנים, הצרפתים והפורטוגזים.
ערב הכרזת העצמאות של הודו ב1947, הצרפתים שלטו בפונדיצ'רי, קאריקל, ינאון (ינאן), צ'אנדאנאגאר ומהא.
פורטוגלים שלטו בגואה.
דאמן ודיאו ודאדרה ונאגר הבלי.
אחרי הכרזת העצמאות: הקמת הודו ופקיסטן ב 1947 לוותה בחלוקת הפרובינציות והנסיכויות בין שתי המדינות החדשות שהוקמו (ראו: חלוקת הודו).
היו פרובינציות ונסיכויות שהועברו בשלמותן לפקיסטן או להודו והיו כאלו (כמו פנג'אב ובנגל) שפוצלו בין המדינות, על מדינת ג'אמו וקשמיר ניטש סכסוך שלא נפתר עד היום.
במהלך הגדרת המדינות בהודו ניטש מאבק בין הממשל המרכזי לבין הנסיכים (הראג'ות) על מידת עצמאותם, מאבק שנמשך עד שנות ה-60 והסתיים בניצחון השלטון המרכזי.
עם ארגון הממשל בהודו פוצלו חלק מהמדינות, ובמהלך השנים בוצעו פיצולים נוספים עד שמספר המדינות והפרובינציות הגיע למצב הנוכחי.
במהלך השנים שמאז הכרזת העצמאות ויתרו צרפת ופורטוגל בהדרגה על אחזקותיהן בהודו, חלק מהשטחים שהוחזרו להודו (כמו גואה) הוכרזו כמדינות או טריטוריות ושאר השטחים (בייחוד ערי הסחר) סופחו למדינות קיימות.