כל מה שרצית לדעת על המנון הפנינה:
המנון הפנינה הוא כתב יד עתיק, שיש המייחסים אותו לשליח תומאס הקדוש.
הוא נמצא בשני מקורות עתיקים, האחד כנספח לספר האפוקריפי "מעשי תומאס" , שניכרות בו תפיסות גנוסטיות ונכתב כפי הנראה בראשית המאה השלישית באדסה ביוונית.
השני כנספח למעשי תומאס בסורית שנכתב כנראה במאה ה-10.
הנוסח בסורית נקרא המנון השליח תומאס בהודו ומייחס אותו לשליח תומאס בעודו כלוא בהודו טרם מותו.
חוקרים אחרים מניחים שזהו המנון עתיק יותר שהועלה על הכתב בתקופה בה נכתב "מעשי תומאס" ושולב במקרה בספר.
ההמנון מספר את סיפורו של ילד שנשלח מהמזרח למצרים כדי למצוא פנינה הנמצאת אצל תנין ולהחזיר אותה.
במהלך המסע ליוו אותו שני מדריכים, כאשר הוא הגיע למצרים וארב לתנין שיירדם על מנת שיוכל לחלץ משם את הפנינה, הוא התחבר עם נער שהגיע אף הוא מהמזרח.
הוא פותה על ידי אנשים מצרים לאכול מאכל שהשפיע עליו לשכוח את מוצאו ואת משימתו.
אולם מכתב שנשלח מאביו, מלך המלכים, הזכיר לו מי הוא ומהי משימתו, הוא לקח את הפנינה וחזר למולדתו.
בדרך הוא עבר בבבל והגיע לעיר הנמל "מישן" שלחוף החידקל (כנראה ל-Χαρακηνή) שם המתינו לו בגדי המלכות שלו, אותם הוא לבש וחזר לארמון המלך.
ההמנון מתפרש בדרך כלל כאלגוריה גנוסטית של המצב האנושי, הנשמה שנשלחת מהמזרח (ממלכת האור) אובדת בעולם החומר בו אנו חיים ושוכחת את מוצאה ואת משימתה שהיא החזרת יסוד רוחני.
מצב עניינים זה עשוי להשתפר על ידי מסר התגלות שמקורו אלוהי (האב הגדול) המועבר על ידי שליח.
הנשמה מתעוררת, מבצעת את המוטל עליה וזוכה לחזור לממלכת האור.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להמנון הפנינה:
•גנוסטיקה
•היסטוריה של הנצרות