כל מה שרצית לדעת על הנאורות הסקוטית:
הנאורות הסקוטית הייתה תקופה במהלך המאה ה-18 שבה נוצר שטף של הישגים אינטלקטואלים ומדעיים בסקוטלנד.
עד שנת 1750, הסקוטים היו בין העמים המשכילים ביותר באירופה ושיעור בעלי ההשכלה עמד על כ-75%.
באמצם את הגישה הדוגלת בהומניזם ורציונליזם שרווחה באותה התקופה באירופה, מובילי התנועה הסקוטית שמו דגש על החשיבות של פעולות מבוססות סיבה ודחייתן של פעולות שלא ניתן להצדיקן על ידי סיבה הגיונית.
בבסיס רעיונם, עמדה האמונה האופטימית ביכולת של האדם להשפיע לטובה על העולם, תוך כדי הנחיה של סיבה.
ניתן לאפיין את הנאורות הסקוטית בדבקותה באמפיריציזם נוקשה ובתכליתיות שנבעה מהישגיה המדעים, לטובת הפרט והכלל.
בין התחומים שבלטו בתקופה: פילוסופיה, כלכלה, הנדסה, אדריכלות, רפואה, גאולוגיה, חוק ומשפט, חקלאות, כימיה וסוציולוגיה.
התנועה השפיעה הרבה מעבר לסקוטלנד עצמה, לא רק בשל הכבוד וההערכה לה זכו הישגיה המדעים באותה תקופה באירופה, אלא גם בשל תחילת הגלות הסקוטית באותה תקופה, והמעבר לעולם החדש – אמריקה.
והשפעת משכילים כמו ג'יימס ואט, ויליאם סימינגטון, ויליאם תומסון וג'יימס קלרק מקסוול הייתה משמעותית מאוד למהפכה התעשייתית הראשונה והשנייה (אנ') והתפתחות מנועי הקיטור והחשמל במאה ה-19 .
יש הרואים בעידן הנאורות גורם משפיע על רבים מהמשכילים הסקוטים; פילוסופים כמו אדם סמית ודייוויד יום שעסקו בנושאים כלכליים ופוליטיים ותמכו ברציונליזם ואמפיריציזם בשיטות חשיבתם ופיתוח התאוריות שלהם.