כל מה שרצית לדעת על הסכם טאיף:
הסכם טאיף (הידוע גם בשם "הסכם ההבנה הלאומית", בערבית: اتفاق الطائف) הוא הסכם פוליטי שנחתם ב-22 באוקטובר 1989 בעיר טאיף בערב הסעודית על ידי הצירים הנותרים מחברי הפרלמנט הלבנוני משנת 1972 (אז נערכו במדינה הבחירות הפרלמנטריות האחרונות לפני ההסכם).
ההסכם נחתם בניצוחו ובעידודו של יו"ר הפרלמנט חוסיין אלחוסייני, וכלל רפורמה פוליטית נרחבת, שהביאה לסיומה של מלחמת האזרחים הלבנונית.
כמו כן התווה ההסכם את כינונם של יחסים מיוחדים בין סוריה ללבנון ומסגרת לתחילת נסיגת סוריה מלבנון.
הסכם טאיף שינה את המבנה הפוליטי שנקבע באמנה הלאומית של 1943, והעביר חלק מהכוח שניתן לעדה המארונית מתוקף מעמדה המיוחד תחת שלטון המנדט הצרפתי.
עד להסכם היה ראש הממשלה הסוני ממונה על ידי הנשיא המארוני וכפוף לו.
בעקבות ההסכם הפך ראש הממשלה לכפוף לרשות המחוקקת, בדומה לשיטות הפרלמנטריות הקלאסיות.
מספר המושבים בבית התחתון של הפרלמנט הוגדל ל-128, שיחולקו שווה בשווה בין הנוצרים למוסלמים (לעומת יחס 6:5 לטובת הנוצרים לפני ההסכם), ולא ייבחרו בהצבעה יחסית, שתעניק למוסלמים רוב.
בדומה לכך חולקו גם המשרות בממשלה שווה בשווה בין שתי הדתות.
ההסכם אושר ב-4 בנובמבר 1989.
הפרלמנט נפגש למחרת בבסיס חיל האוויר קליעאת שבצפון לבנון, ובחר ברנה מעווד לנשיאות, 409 ימים לאחר שאמין ג'ומייל פינה את המשרה עם תום כהונתו ב-1988.
17 ימים לאחר מכן, עוד טרם נכנס לארמון הנשיאות בבעבדה ששימש בינתיים את הגנרל מישל עאון, נרצח מעווד בפיצוץ מכונית תופת בביירות, בעת ששיירתו שבה מחגיגות יום העצמאות של לבנון.
את מקומו ירש אליאס הראווי ששימש בתפקיד עד 1998.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להסכם טאיף:
•לבנון: היסטוריה
•יחסי לבנון-סוריה