הפיזיקה של אריסטו

כל מה שרצית לדעת על הפיזיקה של אריסטו:
הפילוסוף היווני אריסטו (322 – 384 לפנה"ס) פיתח תאוריות רבות על הטבע והאופן בו הוא פועל.
לאלו קרא אריסטו בשם "פיזיקה" אף על פי שהיום הרבה מן ההסברים הללו יכללו במדע הביולוגיה.
אריסטו סבר כי הטבע הוא תכליתי, כלומר שההסבר הטוב לפעילות או אירוע הוא במונחי המטרה שלשמה הוא נעשה.
בכך המדע האריסטוטלי נבדל מהמדע המודרני המתאר את הפעילויות והאירועים על ידי סיבות קודמות בזמן.
כך לדוגמה צמיחה של עץ תוסבר באמצעות התכלית שהצמח ממלא בצמיחה שלו.
תכלית זו היא להיות עץ בוגר.
באותו אופן גדילה של תינוק תוסבר באמצעות התכלית שהילד ממלא בגדילה שלו – הוא הופך לאדם בוגר.
אריסטו אימץ מקודמיו הפילוסופים את תאוריית "ארבעת היסודות" המאפשרת להסביר בצורה תכליתית גם שינויים חומריים.
העקרונות העיקריים בפיזיקה האריסטוטלית הם:מקומות טבעיים.
כל יסוד "שואף" להיות במיקום שונה יחסית למרכז הארץ, שהוא גם מרכז היקום.
משיכה/ציפה.
החפץ נע בכיוון המקום אליו הוא שואף על מנת להגיע אליו.
תנועה בקו ישר.
תנועה בתגובה לכוח זה מבוצעת בקו ישר ובמהירות קבועה.
יחס מהירות צפיפות.
מהירות התנועה היא ביחס הפוך לצפיפות של התווך.
ריק אינו אפשרי.
משום שמהירות התנועה בריק היא לפי הכלל הקודם אין סופית.
האתר המתפשט בכול.
כל הנקודות בחלל מלאות בחומר.
יקום אינסופי.
לחלל לא יכולים להיות גבולות.
תיאורית הרצף.
בין אטומים יש ריק, לכן חומר לא יכול להיות אטומי.
התמצית החמישית או אתר.
חפצים מחוץ לארץ אינם עשויים מחומר ארצי.
הקוסמוס הנצחי והבלתי ניתן להשחתה.
השמש וכוכבי הלכת הם כדורים מושלמים, ואינם משתנים.
תנועה סיבובית.
כוכבי הלכת נעים בתנועה מעגלית מושלמת.
העקרונות של אריסטו אינם נכונים.
אנשי מדע אחרים בניי זמנו כדוגמת דמוקריטוס, אריסטרכוס מסמוס וארכימדס דחו עקרונות אלו ותמכו בעקרונות האסכולה האטומיסטית ובמודל ההליוצנטרי, אך רעיונותיהם לא זכו לתמיכה נרחבת.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להפיזיקה של אריסטו:
•היסטוריה של הפיזיקה
•אריסטו