כל מה שרצית לדעת על הפרח בגני:
הפרח בגני הוא להיט של זוהר ארגוב, הנחשב אחד מציוני הדרך המרכזיים של המוזיקה המזרחית בישראל.
את מילות השיר כתב אביהו מדינה על נערה שגרה לידו בקיבוץ ואת הלחן חיבר מדינה ביחד עם משה בן מוש, והעיבוד של ננסי ברנדס.
השיר יועד מלכתחילה לשימי תבורי שהיה אמור לשיר אותו במסגרת פסטיבל דרור – למנצח שיר מזמור של רשות השידור.
אך תבורי שכבר זכה בפסטיבלים הקודמים עם השירים "שחורה ונאווה", "כינור דוד" ו"משה", העדיף לצאת להופעות בחו"ל ולא להשתתף השנה בפסטיבל, והעביר את השיר לזוהר ארגוב.
ארגוב מצדו לא ממש אהב את השיר.
הפסטיבל היה אז הדרך העיקרית עבור הזמרים המזרחיים לקבל לגיטימציה והכרה ממסדית ולהביא להשמעה תכופה יותר של שיריהם ברדיו ובטלוויזיה.
עד הפסטיבל היה זוהר ארגוב זמר חתונות ומועדונים ידוע ודווקא מצליח, אך די אלמוני ברדיו ובטלוויזיה, ורחוק מהכרה ממסדית.
בפסח תשמ"ב – אפריל 1982 הצליח המפיק מאיר ראובני להכניס את ארגוב לפסטיבל הזמר המזרחי שנערך באותה שנה, עם השיר "הפרח בגני".
השיר זכה במקום הראשון, וסלל את דרכו של ארגוב ללב הקונצנזוס הישראלי ולצמרת המוזיקה המזרחית, והעמיק את אחיזתה בתודעת הציבור הרחב.
במצעד הפזמונים העברי השנתי של אותה שנה העפיל השיר "הפרח בגני" למקום הרביעי, והיה השיר המזרחי היחידי מבין שלושים השירים שברשימת הצמרת.
לאחר הצלחתו של השיר "הפרח בגני" בפסטיבל הזמר המזרחי הכליל אותו ארגוב באלבומו "נכון להיום" שיצא באותה שנה.
בעקבות הזכייה והוצאת התקליט, פרצה המוזיקה המזרחית לגלי האתר ולתודעת הציבור.
השיר "פרח בגני" היווה אקורד הסיום של פסטיבל הזמר המזרחי, שהופק מדי שנה מאז 1971 והופסק בשנת 1982.
החומות שנפרצו ייתרו את הצורך בפסטיבל מגדרי והמוזיקה המזרחית הפכה במידה רבה לנחלת הכלל.
מאז זכה השיר "הפרח בגני" לביצועים רבים, ובהם של להקת אתניקס (באלבומה השני מסאלה) ורותי נבון (בסגנון בלוז).
במצעד הים תיכוני הגדול, ששודר ביום העצמאות ה-67 (אפריל 2015), נבחר "הפרח בגני" ללהיט הים תיכוני הגדול ביותר בכל הזמנים.
לאחר מותו של ארגוב, הנציחה עיריית הרצליה את זכרו בקריאת רחוב בעיר על שם השיר – "הפרח בגני".