כל מה שרצית לדעת על הקואליציה למאבק בפצצות מצרר:
הקואליציה למאבק בפצצות מצרר (באנגלית: Cluster Munition Coalition, בר"ת: CMC) היא קואליציה של כ-300 ארגונים לא ממשלתיים הפועלים בלמעלה מ-80 מדינות, שמטרתם המשותפת לאסור על ייצור, הפצה ושימוש בפצצות מצרר וסיוע לקורבנות השימוש בפצצות אלו.
הקואליציה נוסדה בנובמבר 2003 כרשת של ארגונים לא ממשלתיים, בהם אמנסטי אינטרנשיונל, Handicap International ו-Human Rights Watch, לצורך מאבק בפצצות המצרר באופן דומה להצלחת המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים.
השימוש הנרחב בפצצות מצרר במלחמת לבנון השנייה הביא לעלייה במודעות לנזקי השימוש בהם וסיפקה מומנטום למאמצים הבינלאומיים, במה שזכה לכינוי "תהליך אוסלו" על שם העיר בה נערך הכנס הגלובלי הראשון בנושא.
בפברואר 2007 חתמו 46 מדינות על הצהרה משותפת, הקוראת לכינון מנגנון בינלאומי עד סוף 2008, שיאסור על שימוש וצבירת פצצות מצרר וסיוע לנפגעים מפצצות אלו.
הישגה המרכזי של הקואליציה הגיע בדצמבר 2008, עם החתימה על אמנת פצצות המצרר, על ידי 94 מדינות.
אמנה זו אוסרת על פיתוח, ייצור, הפצה, מסחר, צבירה ושימוש בפצצות מצרר, האמנה אוסרת על המדינות החתומות לסייע לצד אחר לנקוט בפעולות הנ"ל ומחייבת כל מדינה חתומה לבנות מנגנוני סיוע לנפגעי הפצצות.
כניסתה לתוקף של אמנה הותנתה בכפוף לאישרורה על ידי 30 מדינות.
לאחר החתימה על האמנה התרכזו מאמצי הקואליציה בדחיפה לאישרור מהיר על ידי מדינות נוספות על מנת שתכנס לתוקף, בקידום יישום האמנה במדינות החתומות ובצעדים תואמים במדינות שטרם חתמו עליה והמשך המאמץ להעלאת המודעות לנזקי פצצות המצרר.
נכון לפברואר 2010 חתומות על האמנה 104 מדינות, ב-16 בפברואר אישררו את האמנה מולדבה ובורקינה פאסו ובכך הגיע מספר המדינות המאשררות ל-30, מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, הודיע כי האמנה תהפוך לחוק בינלאומי מחייב החל מ-1 באוגוסט 2010.
בין המדינות שטרם חתמו על האמנה או הודיעו כי לא יחתמו עליה, נמצאות היצרניות הגדולות של פצצות מצרר: ארצות הברית, רוסיה, הרפובליקה העממית של סין, הודו, פקיסטן, ברזיל וישראל.
עמדת ארצות הברית וישראל היא כי הדיון בנושא פצצות המצרר צריך להיות חלק מהאמנה על כלי נשק קונבנציונליים מסוימים עליה חתומות המדינות.