כל מה שרצית לדעת על הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה:
הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה, המכונה גם הקונסיסטוריון היהודי, היה מוסד מנהל אוטונומי של קהילות יהדות בולגריה, אשר זכה להכרה רשמית משלטונות בולגריה, ייצג את יהודי בולגריה מול השלטון, סיפק את צרכיהן הדתיים, הסוציאליים והחינוכיים של הקהילות השונות ופעל מ-1889 ועד 1958.
ראשית דרכה של הקונסיסטוריה לווה במאבקי שליטה בין נכבדי הקהילות היהודיות בערים השונות לבין ראשי התנועה הציונית בבולגריה ובין הציונים לבין הרבנות הראשית.
בראשית המאה ה-20, עת כיהן מרדכי אהרנפרייז כרב הראשי של בולגריה, הגיע המאבק לשיאו ואף גלש לפסים אלימים.
המאבק הוכרע לטובת התנועה הציונית והרב אהרנפרייז התפטר.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נקבע תקנון התנהלותה של הקונסיסטוריה וב-1927 לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרדי הממשלה הבולגרית הוא אושר, אך רק באופן זמני, על ידי שר הדתות הבולגרי.
הקונסיסטוריה פעלה להרחבת מערכת החינוך היהודית, טיפלה בסוגיית מינוי רב ראשי ובתי דין רבניים ונלחמה נגד תופעות אנטישמיות בממלכה הבולגרית.
ראשי הקונסיסטוריה השתתפו במוסדות בינלאומיים שונים ובכלל זה בקונגרסי מיעוטים.
החל מאמצע שנות ה-30 של המאה ה-20 התקרבה בולגריה לגרמניה הנאצית ובמקביל גברה האנטישמיות הממוסדת במדינה.
הקונסיסטוריה נקטה בשורת פעולות מחאה והסברה מול אישי ציבור ופוליטיקאים, אשר שיאן במאבק נגד החלתו של החוק להגנת האומה.
החוק אושר בפרלמנט ובהמשך עם הקמתו של הקומיסריון לענייני יהודים בראשות אלכסנדר בלב הוכפפה הקונסיסטוריה אליו ובאופן רשמי כמעט ושותקה פעילותה.
הנהגתה המשיכה בפעילות לא רשמית ונאבקה נגד תוכניות גירוש יהודי בולגריה.
במאי 1943 גורשו יהודי סופיה לערי השדה וראשי הקונסיסטוריה נאסרו ונשלחו למחנה הריכוז סומוביט.
ב-9 בספטמבר 1944 התחוללה ברחבי בולגריה הפיכה שהובלה על ידי חזית המולדת הבולגרית וזכתה לחסותו של הצבא האדום אשר כוחותיו כבשו את סופיה.
המגורשים ועובדי הכפייה מקרב 50,000 יהודי בולגריה שוחררו והחלו לשוב לבתיהם.
חברי המפלגה הקומוניסטית מקרב בני הקהילות היהודיות השתלטו בכוחניות על מוסדות הקונסיסטוריה ומינו חברים מטעמם להנהגתה.
בהמשך, שותפו בקונסיסטוריה באופן מוגבל גם נציגי התנועות הציוניות.
לאחר הקמת מדינת ישראל עלו מרבית יהודי בולגריה ארצה והשלטון הקומוניסטי הגביל בהדרגה את פעילות הקונסיסטוריה לנושאי דת ותרבות, עד לביטולו המוחלט של מוסד הקונסיסטוריה ב-1958.