הר סנט-אילר

כל מה שרצית לדעת על הר סנט-אילר:
הר סנט-אילר (בצרפתית: Mont Saint-Hilaire) הוא הר מבודד שגובהו 414 מטרים באזור מונטרז'י (Montérégie) שבדרום הפרובינציה של קוויבק שבקנדה.
ההר נמצא כ-30 קילומטרים מזרחית למונטריאול, והנהר רישלייה (Richelieu) זורם צמוד אליו ממזרח.
ההר הוא אחד משרשרת הרי מונטרז'יאן (Monteregian).
סביב ההר שוכנות העיירות מון-סנט-אילר (Mont-Saint-Hilaire) וסן-ז'אן-בטיסט (Saint-Jean-Baptiste).
עיירות סמוכות נוספות כוללות את אוטרברן פארק (Otterburn Park), בלואיל (Beloeil) ומקמסטרוויל (McMasterville).
האזור המקיף את ההר הוא שמורה ביוספרית, כשריד האחרון של היערות הקדמוניים של עמק סנט לורנס.
רוב ההר הוא כיום רכושה של אוניברסיטת מקגיל, כ"שמורת הטבע גולט" (Gault Natural Reserve).
האוניברסיטה פתחה את חציו המערבי של ההר למבקרים בתשלום עבור מסלולי הליכה ומסלולים של סקי למרחקים, תחת הכינוי "Milieu Naturel" (אזור טבעי).
חציו המזרחי של ההר, או "Milieu de Conservation" (אזור השימור), אינו פתוח לקהל הרחב.
הר סנט-אילר מהווה משכן למגוון רחב של פאונה ופלורה, וכן מקור למספר מינרלים נדירים, כולל כאלו שהם ייחודים לאזור זה.
עד שלהי המאה ה-19 האמינו כי ההר הוא הגבוה ביותר בקוויבק.
גרם לכך חוסר הידע על הרים אחרים בקוויבק, מרוחקים יותר, כמו גם העובדה שההר בולט יחסית למישור שסביבו (בכ-400 מטרים).
למעשה גובהו של ההר (414 מטרים מעל לפני הים) רחוק מלהיות ההר הגבוה ביותר (כבוד זה מגיע להר ד'איברוויל (Mont D'Iberville) או בשמו הידוע יותר הר קובוויק (Caubvick) על הגבול עם לברדור שגובהו 1,367 מטרים).
‏בהר סנט-אילר מצוי מגוון רב של מינרלים, כולל כאלו שהתגלו לראשונה על ההר.
את המינרלים כורים במחצבה המצויה בצדו הצפון-מזרחי של ההר.
‏ בנוסף לכך, הקרקע אידאלית לגידול עצי תפוח ומטעי התפוחים של ההר מושכים אליהם עשרות אלפי מבקרים מדי שנה.
‏
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להר סנט-אילר:
•קוויבק: הרים
•צפון אמריקה: הרים