כל מה שרצית לדעת על התמרת בורווס-וילר:
התמרת בורווס-וילר (באנגלית: Burrows–Wheeler transform) היא שיטה לסידור מחרוזת תווים לרצפי תווים חוזרים.
סידור זה של המחרוזת מסייע לדחיסת נתונים, שכן קל לדחוס מחרוזת שבה רצפים של תווים חוזרים למשל באמצעות קידוד אורך חזרה (Run-length encoding) או בשיטת העברה קדימה (Move-to-front transform).
תכונה חשובה של התמרה זו היא היכולת לשחזר את הקלט, ללא צורך באחסון של מידע נוסף.
שיטה זו מאפשרת אפוא לשפר ביצועים של אלגוריתמי דחיסת טקסט במחיר נמוך.
התמרת בורווס-וילר נמצאת בשימוש ביישומי דחיסה שונים, כדוגמת אלגוריתם הדחיסה bzip2 ולה שימושים חשובים גם בתחום הביואינפורמטיקה.
האלגוריתם קרוי על שמם של שני מדענים בריטים אשר הציעו אותו לראשונה, מייקל בורווס (Michael Burrows) ודיוויד וילר (David Wheeler).
האלגוריתם פורסם לראשונה ב-1994 במסגרת עבודתם במרכז מחקר בפאלו אלטו שבקליפורניה.
‏ האלגוריתם מבוסס על אלגוריתם שלא פורסם שווילר פיתח עוד ב-1983 בעבודתו במעבדות בל.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להתמרת בורווס-וילר:
•אלגוריתמים