כל מה שרצית לדעת על וועקער:
וועקער (נהגה: "וֶקֶר"; ביידיש: מעורר) היה כינויו של הממונה להעיר את בני העיירה לתפילת שחרית, ובפרט לאמירת סליחות.
התפקיד היה בדרך כלל באחריותו של שמש העיר.
נוהג זה היה בעיקר בשטעטלאך במזרח אירופה וביישוב הישן.
הוועקער נהג לדפוק על חלונות הבתים, ולקרוא: "קומו לעבודת הבורא" (""שטייט אויף צו עבודת הבורא"), או בימי הסליחות "קומו לאמירת סליחות" ("שטייט אויף צו סליחות").
חלק מהמעוררים נהגו להוסיף משפט מוסר או שירים להשכמת הבוקר.
את קריאתו היה אומר בנעימה מיוחדת.
בשנים האחרונות חידשו חסידי בעלז את המנהג, ובשכונת קריית בעלז בירושלים מסתובב כרוז עם רמקול, הקורא לקום לאמירת הסליחות.
לחסידות בעלז נוסח מיוחד, שחלקו מורכב מפיוט ליום כיפור: "ישראל עם קדושים, שטייט אויף צו עבודת הבורא, שטייט אויף צו סליחות, שטייט אויף צו עבודת הבורא, אנא כנה, עורו נא, התעוררו נא, עימדו נא, התייצבו נא, קומו נא, חלו נא, בעד הנפש חנו נא, פני דר עליון, שטייט אויף צו סליחות, שטייט אויף צו עבודת הבורא, אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה".