כל מה שרצית לדעת על ויטראז':
ויטראז' היא אמנות שמשתמשת בטכניקות שונות לחיבור זכוכיות צבעוניות לכדי מוצר שלם וצבעוני.
הוויטראז' אפשר שיהיה דו ממדי או תלת ממדי.
בוויטראז' דו ממדי משתמשים לזיגוג פתחים כדוגמת חלונות ודלתות, וכן לעיטור מראות, לחיפוי קירות ולמחיצות.
ואילו בוויטראז' התלת ממדי יוצרים אגרטלים, צנצנות, אהילים למנורות וכלי נוי ותכשיטים שונים.
הוויטראז' התלת ממדי נעשה לעתים בטכניקה מעורבת שבה משלבים ביצירה חומרים נוספים, טבעיים בדרך כלל, כגון עץ או מתכת.
הוויטראז'ים הראשונים נוצרו במאה ה־12 במערב אירופה בהשראת סגנון הרומנסק, אך הגיעו לשיאם רק עם הולדת האדריכלות הגותית, ששמה דגש על אור.
לאורך השנים מאז אמנות זו נפוצה ברחבי העולם, כשהיא מתחזקת ונחלשת לסירוגין, על פי צווי האופנה ולפי הסגנון האמנותי שאפיין כל תקופה.
ניתן לפאר עם ויטראז' מבנים ציבוריים כדוגמת בתי תפילה, מבני ממשל וספריות, או בתים פרטיים, בדרך כלל כאלו המעוצבים בסגנון עתיק.
בשונה מזכוכית שקופה המראה את מה שמעבר לה, הרי שזכוכית ויטראז' משנה את המראה הנשקף בעדה ומושכת תשומת לב לעצמה.
בוויטראז' יש יופי, פאר, והדר והוא מייצר אווירה.
היצירה הססגונית מקנה למקום בו היא מוצבת צבעים בגוונים שונים.
לצבעים אלו יש השפעה על הנחשפים להם.
צבע אדום לדוגמה, מחמם ומעניק אנרגיה.
לעומתו צבע ירוק, מסמל אביב ומשרה שלווה והרמוניה.
צבעי הזכוכיות מהן עשוי הוויטראז', נוצקו לתוך הזכוכית במהלך יצירתה ולכן הצבע שומר על יופיו לתמיד.
בעברית משמשות לעתים גם צורות הכתיב ויטרז' / ויטרג' / ויטראג'.
מקור המונח במילה הלטינית "vitrum" – זכוכית, וככל הנראה הוא הגיע לעברית המודרנית דרך השפה הרוסית, ששאלה אותו מן הצרפתית.
הוויטראז' מכונה בעברית גם זכוכית צבעונין, והאקדמיה ללשון העברית קבעה את המונח חַלּוֹן מַסְכִּית, על פי המילה המקראית "מַשְׂכִּית" שמשמעותה ככל הנראה "קישוט" או "ציור".