כל מה שרצית לדעת על ויקי קנפו:
ויקי קנפו (נולדה ב-1959) גרושה ואם לשלושה ילדים הייתה מנהיגת מאבק האמהות במשפחות החד-הוריות בשנת 2003 נגד מה שנקרא בפיהן "הגזרות הכלכליות", כלומר, קיצוץ הקצבאות שיזם שר האוצר דאז בנימין נתניהו כחלק ממהלך כולל להפחתת ההוצאה הממשלתית בתחומי סעד ורווחה, בפרט בכל הנוגע להבטחת הכנסה של מגזרים חלשים, דוגמת האמהות החד-הוריות.
ב-2 ביולי 2003 יצאה קנפו בהליכה, כמחאה, מביתה שבמצפה רמון למשרד האוצר שבירושלים.
את הדרך לירושלים עשתה כשהיא אוחזת בדגל ישראל.
לאחר מסע של 205 קילומטרים שארך שבוע ושבמהלכו הצטרפו אליה אמהות ממשפחות חד-הוריות נוספות, הצטרפה למאהל מחאה של אמהות חד הוריות באזור משרדי הממשלה בירושלים, ובכך העניקה למאהל זה פרסום ארצי.
בעקבות צעדתה של קנפו, הצטרפו אחרים למעגל המחאה, ביניהם, בין השאר, נציגי הנכים והקשישים.
מאבקה זכה לסיקור נלהב של התקשורת הישראלית.
מאבקה אף כונה "מהפכת יולי" או "מרד העניים".
מאבקה של כנפו זכה לייעוץ ולתמיכה לוגיסטית מצד גופים ואישים שונים בהם: הקרן החדשה לישראל, שתי"ל, עמותת ידיד, אחותי, ח"כ יולי תמיר ויואל מרשק, ראש "האגף למשימות לאומיות" בתנועה הקיבוצית.
לחץ ציבורי כבד הופעל על שר האוצר לשנות את מדיניותו, שלא השתנתה באופן מהותי.
זאת, על אף כמה ויתורים מצידו, שנדחו כבלתי-מספקים על ידי קנפו ושותפיה למאבק.
בהמשך המאבק, נתגלו חילוקי דעות במאהל החד הוריות.
בעוד קבוצת נשים חד-הוריות ירושלמיות דרשה את החרפת המאבק ומעבר לפסים אלימים יותר, כגון חסימות כבישים, בחרו קנפו ואילנה אזולאי, מנהיגות המאבק, לשמור על מאבק שקט.
ב-25 בספטמבר עזבה קנפו את המאהל, חזרה למצפה רמון, ומאז היא הופיעה מדי פעם באירועים ציבוריים ובתקשורת.
לאחר שקנפו וסוגיית המשפחות החד-הוריות ירדו כמעט כליל מסדר היום הציבורי בחרה קנפו בת ה-44, בספטמבר 2004, להצטלם בעירום תמורת תשלום לאתר אינטרנט פורנוגרפי ישראלי.
לאחר מכן תבעה קנפו את האתר בטענה שלא שולם לה מלוא שכרה.
בספטמבר 2005 ידעה קנפו טרגדיה אישית: בנה התאבד בתא מעצר.
באוקטובר 2006 הצטרפה לשורות מפלגת מרצ והביעה את נכונותה להתמודד בפריימריס של המפלגה.
ב-2011 נבחרה קנפו לשמש כפרזנטורית של רשת השיווק "מגה בול", מהלך שעורר מחלוקת ונדון במספר מאמרי מערכת שפורסמו בתקשורת.