כל מה שרצית לדעת על ויקי שירן:
ויקי שירן (1947 – 15 במרץ 2004) הייתה קרימינולוגית וסוציולוגית ישראלית ופמיניסטית מזרחית.
ויקי (ויקטורין) לבית בן-נתן, נולדה בקהיר ועלתה לישראל בגיל ארבע.
משפחתה התגוררה בשכונת התקווה.
היא התפרסמה במאבקיה הציבוריים והאקדמיים לטובת ציבור המזרחים ולטובת דו-שיח עם הפלסטינים.
היא השתתפה ופעלה בהפגנות הפנתרים השחורים, הייתה דוברת של תמ"י (תנועת מסורת ישראל), מפלגה שפנתה לקהל מזרחי מסורתי-דתי בראשות אהרון אבוחצירא, ובהמשך נמנתה עם מייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית ותנועת "אחותי" למען קידום נשים מזרחיות.
בתחילת שנות השמונים עמדה בראש תנועת צל"ש, שבה היו חברים, בין השאר, העיתונאי דניאל בן סימון והסוציולוג פרופסור סמי סמוחה.
התנועה נאבקה בעד ייצוג הולם של המזרחים בסדרת התעודה הטלוויזיונית "עמוד האש", ועתרה לבג"ץ בעניין זה, אך בית המשפט דחה את עתירתה.
ב-1983 התמודדה על ראשות עיריית תל אביב-יפו, אך קיבלה רק כ-1.
6% מקולות הבוחרים.
בדוקטורט שהגישה בשנת 1991 לג'ון ג'יי, אוניברסיטת העיר ניו יורק, בדקה שירן את השחיתות בישראל מאז הקמתה, תוך ניתוח השחיתות השלטונית והציבורית בארץ.
היא טענה במחקרה ש"יש מושחתים שווים פחות, ויש מושחתים שווים יותר".
על-פי מחקרה, ככל שהאדם או הארגון המושחת היה רחוק יותר מההגמוניה השלטת, כך היה גזר הדין המשפטי והציבורי בעניינו חמור יותר.
שירן כיהנה מדצמבר 2000 כחברת מועצת הרשות השנייה ובמסגרתה כיהנה כדירקטורית בחברת החדשות של הערוץ השני.
שירן נפטרה בגיל 57 ממחלת הסרטן.
הייתה נשואה לבמאי הקולנוע והטלוויזיה חיים שירן ואם לשתי בנות.
לזכרה יצא לאור הספר "לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית" שיצא בהוצאת בבל בעריכת שלומית ליר.
לאחר מותה יצא לאור ספר השירים שכתבה, "שוברת קיר", בהוצאת עם עובד, המציג את הפואטיקה של הפמיניזם המזרחי.
נלקח מויקיפדיה