כל מה שרצית לדעת על ז'ואאו פיגיירדו:
ז'ואאו בטיסטה דה אוליביירה פיגיירדו (בפורטוגזית: João Batista de Oliveira Figueiredo; 15 בינואר 1918, ריו דה ז'ניירו – 24 בדצמבר 1999, ריו דה ז'ניירו) היה איש צבא ופוליטיקאי ברזילאי, אשר כיהן כנשיא ברזיל בין השנים 1979-1985.
פיגיירדו היה הדיקטטור הצבאי החמישי ואחרון בתקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל.
תקופת השלטון של פיגיירדו התאפיינה בהתמודדות עם המשבר הכלכלי העמוק שפקד את ברזיל (ומדינות אחרות בעולם, כולל ישראל) במחצית הראשונה של שנות ה-80.
החוב הלאומי של ברזיל עבר את סף המאה מיליארד דולר והאינפלציה השנתית הגיעה ליותר מ-230%.
על מנת לקבל סיוע מקרן המטבע הבינלאומית, נאלצה הממשלה לקצץ את הוצאותיה בצורה משמעותית, דבר שפגע פגיעה נוספת בשכבות החלשות של החברה.
במישור הפוליטי, המשיך פיגיירדו את תהליך הדמוקרטיזציה האיטי שהתחיל קודמו, ארנסטו גייזל.
עם עלייתו לשלטון, הבטיח פיגיירדו "להפוך את ברזיל לדמוקרטית".
מיד עם תחילת הקדנציה שלו הכריז על חנינה פוליטית, שאיפשרה את חזרתם של עשרות מתנגדי הדיקטטורה שחיו בגלות.
בשנת 1980 בוטלה המערכת הדו-מפלגתית, דבר שאיפשר ריבוי מפלגות האופוזיציה.
בשנת 1983 יצא העם לרחוב בדרישה לקיומן של בחירות דמוקרטיות ישירות באופן מיידי, בהפגנות המוניות שסיסמתן הייתה "ישירות מיד" (Diretas Já).
אך פיגיירדו בלם דרישה זו בקונגרס.
פיגיירדו סיים את הקדנציה שלו ב-15 במרץ 1985 מבלי שהחזיר את הבחירות הישירות למדינה.
אולם הוא קידם את התמודדותם של מועמדים אזרחיים לנשיאות, ובכך סיים 20 שנים של שלטון צבאי בברזיל.
מועמדו של פיגיירדו, פאולו מלוף, הפסיד בקונגרס למועמד האופוזיציה המוערך טנקרדו נווס.
נווס נפטר מבעיות לב מספר ימים לפני שהיה אמור לעלות לשלטון ובמקומו עלה סגנו, ז'וזה סרניי.