כל מה שרצית לדעת על זיגי שטדרמן:
זיגי שְׁטַדֶרְמן (Sigi Stadermann; 1923 – 21 ביולי 2011) היה מנצח מקהלות ישראלי.
שטדרמן נולד בקמניץ שגרמניה והחל שם את חינוכו המוזיקלי בנגינת פסנתר.
בשנת 1939 עלה לארץ ישראל עם עליית הנוער והמשיך בלימודי הפסנתר.
ב-1941, בימי מלחמת העולם השנייה, התגייס לצבא הבריטי, ובעת המערכה באיטליה הגיע לפירנצה וניצל את שהותו ללימודים אצל לואיג'י דאלאפיקולה.
בתום המלחמה ערק שטדרמן מהצבא, התחזה לקצין בריטי , גנב טנדר צבאי ונסע לתוככי גרמניה הנכבשת לחפש את הוריו שנעלמו.
הוא מצא את שניהם עדיין בברגן-בלזן, הוציאם ודאג להעלותם לארץ.
אחרי השחרור סיים את לימודיו במדרשה הממלכתית למחנכים למוזיקה בתל אביב והמשיך ללמוד פסנתר אצל י' ברנשטיין, הלחנה אצל מרדכי סתר וניצוח אצל גיאורג זינגר.
בהמשך השתלם במוזיקה ובקונסרבטואר בפריז.
בשנת 1954 חזר לישראל.
בישראל ניצח על תזמורות שונות, בהן התזמורת הקאמרית רמת גן.
בשנת 1957 יסד שטדרמן עם חבורת "משוגעים לדבר" את פסטיבל אבו גוש והיה למנהל האמנותי ולמנצח הראשי של התזמורת ומקהלת אבו גוש.
במשך 15 השנים הבאות, עד 1972, תפס פסטיבל אבו גוש מקום חשוב בחיי המוזיקה בישראל, הן ברמה המוזיקלית הגבוהה שהציג בביצוע יצירות תזמורתיות, מקהלתיות וקאמריות והן ביצירות כנסייתיות, תמיד בשפת המקור.
הרפרטואר שלו כלל מוזיקה, שהקהל הישראלי לא פגש עד אז כמעט בשום מקום אחר.
פסטיבל אבו גוש היה לתופעה חלוצית בשדה הפקתה והשמעתה של מוזיקה כנסייתית.
כל המפיקים והאמנים שהשתתפו בפסטיבל עשו זאת בהתנדבות.
מדי שבת במהלך חודש האביב עלו לאבו גוש עשרות אוטובוסים מלאים בקהל.
שרי ופקידי הפנים והדתות שראו במיסה או באורטוריה, שמושרות בפני קהל יהודי בכנסייה, חילול השם, פעלו לטרפד אותו.
שטדרמן הקדיש את כל כולו להצלת הפסטיבל – הוא הגיע לבג"ץ נגד משרד התרבות שלא תיקצב, ביקש את עזרת האפיפיור.
עד שהוכרע.
ב-1972 ננעלו שערי אבו גוש וראשי הכנסייה הודו, כי נלחצו לכך על ידי פקידי משרד הדתות.
זיגי שטדרמן עזב את ישראל בכעס לארצות הברית, שם עסק בהוראת מוזיקה ונשבע שלעולם לא ישוב לישראל.
זיגי שטדרמן הלך לעולמו ערירי ובודד בניו-יורק ב-21 ביולי 2011.