כל מה שרצית לדעת על זיכרון דברים:
זיכרון דברים הוא חוזה הנפוץ בקרב הציבור כתחליף ראשוני לחוזה מסודר, ומטרתו לסכם משא ומתן ראשוני בנוגע לעסקה הנרקמת בין הצדדים.
מבחינה משפטית, המושג זיכרון דברים מתאר מצב עובדתי, בו מחד הצדדים הגיעו להסכמה על פרטים מסוימים ומאידך ברור לצדדים שבהמשך יערך חוזה סופי.
לעתים זיכרון הדברים הוא חוזה לכל דבר, אשר כפוף לדיני החוזים ומחייב את החותמים עליו ככל חוזה אחר, על פי סעיף 24 לחוק.
זיכרון הדברים נכתב בדרך כלל על ידי אנשים מן היישוב, חסרי השכלה משפטית, ומכאן נובעת גם הסכנה שבשימוש בו, שכן מצד אחד הוא מחייב, ומצד שני לעתים קרובות אינו מסכם את העסקה המתבצעת במלואה, ומשאיר מקומות רבים לחילוקי דעות ופרשנויות שונות.
בהיות זיכרון הדברים חוזה לכל דבר, הוא נתון לפרשנות בית המשפט על פי חוק החוזים, כאשר בית המשפט מנסה לפרש את החוזה בהתאם לרצון הצדדים, כפי שנראה היה בזמן כריתת החוזה.
אי קיומו של זיכרון הדברים מטופל על ידי בתי המשפט כהפרה של כל חוזה אחר, וכרוכה בפיצוי הצד הנפגע.
שני מבחנים עיקריים עומדים בפני בית המשפט על מנת לקבוע את תקפותו של זיכרון הדברים: מבחן גמירות הדעת ומבחן המסוימות.