כל מה שרצית לדעת על זירת מרחב שלמה במלחמת יום הכיפורים:
קרב האוויר הראשון במלחמת יום הכיפורים נערך ב-6 באוקטובר 1973 סמוך לשעה 14:00, מיד עם פרוץ המלחמה, באזור בסיס חיל האוויר שדה אופיר בשארם א-שייח'.
בקרב השתתפו שני מטוסי F-4 פנטום ("קורנס") של חיל האוויר הישראלי, ומולם עשרים ושמונה מטוסי מיג-17 ומיג-21 של חיל האוויר המצרי (שבע רביעיות), שתקפו מטרות במרחב שלמה (אזור דרום חצי-האי סיני).
בסיומו של הקרב, שנמשך כשש דקות, הופלו שבעה מטוסי מיג (אחד מהם הופל, כנראה, באש נ"מ של יחידות חיל הים הישראלי).
חלק ממטוסי המיג 17 הטילו את פצצותיהם והוציאו מכלל פעולה את סוללת טילי ההוק יטנ"מ 136 של חיל האוויר הישראלי, חייל אחד נהרג ומספר חיילים נפצעו.
כן נפגעו האנטנות של עורק הזירוי הטרופוספירי, ששימש לקשר רדיו בין יחידות צה"ל בשארם א-שייח' למרכז הארץ.
בהמשך אותו יום הותקפה יב"א 528, יחידת בקרה אווירית משנית של חיל האוויר הישראלי בדרום סיני, שהייתה ממוקמת על מצוק שרוחבו 20 מטרים ואורכו 150 מטרים בפסגת הר צפרא, כ-20 ק"מ דרומית לשדה אופיר.
בערך בשעה תשע בערב שיגר מפציץ מדגם טופולב 16 שני טילי שיוט רוכבי מכ"ם מדגם "קלט" לעבר היחידה.
טיל אחד התפוצץ באוויר.
הטיל השני ניהג עצמו אל האנטנות, התפוצץ והרג חמישה חיילים, ששהוו במשמרת באנטנות ובגנרטורים.
כאשר ראו אנשי חיל האוויר הישראלי ששהו בשדה אופיר את האש שאחזה ביחידת הבקרה על ההר, הם הניחו שהיחידה נכבשה על ידי כוח קומנדו מצרי מוסק.
למוצב נשלח כוח של חיל השריון ובו ארבעה טנקים, כדי "לכבוש" אותו מחדש.
מטוסי קורנס שפטרלו באזור התבקשו לסייע לטנקים על ידי ירי על השביל לפניהם כדי לסכל מארב לטנקים העולים בהר.
הטנקים הישראליים היו טנקי טירן, טנקי שלל שהוכנסו לשירות בצה"ל.
בשל צורתם זיהו אותם חיילי היחידה כטנקים מצרים וירו לעברם; חיילי השריון סברו שהם מותקפים בידי הקומנדו המצרי שכבש את ההר והשיבו אש, שממנה נהרגו שני חיילי מילואים מיחידת האבטחה במקום.
חילופי האש המבולבלים הסתיימו לבסוף כאשר הבין מפקד היחידה – סרן אבי אמיתי (שהגיע ליחידה בשעה 6 בערב) שהקרב מתנהל בין כוחות צה"ל שטועים בזיהוי הדדי.
הוא יצא עם גופיה לבנה ו"נכנע" לכוחות השריון הישראלי.
שעתיים מאוחר יותר אכן ניסו המצרים לבצע מהלך נוסף לכיבוש החוף בשארם א-שייח', תוך תקיפה חוזרת של יחידת הבקרה בטילים, אך נהדפו על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי וכוחות חיל הים הישראלי.
12 מסוקי סער מדגם מי-8, ובהם כוחות קומנדו חדרו בגובה נמוך לאזור שדה אופיר.
הם נתקלו במטוסי פנטום שהפילו שמונה מהם על החיילים שבהם.
ארבעה מסוקים בלבד הצליחו להנחית את חיילי הקומנדו וחזרו לבסיסם במצרים.
חיילי הקומנדו המצריים הושמדו לאחר נחיתתם.
לאחר חצות ליל, שני סטי"לים מצריים מדגם "קומאר" שיגרו ארבעה טילים אל שלוש נחתות של חיל הים הישראלי, שסיירו לאורך חוף שארם א-שייח'.
שני הפנטומים של שדה אופיר לא הצליחו ליירט את ה"קומארים" התוקפים.
הנחתות (שצוותיהן מנו יחד 60 איש) נחתו על הריפים, על פי הוראה מחמ"ל זירת ים סוף, והטילים חלפו מעל תרני הנחתות והתנפצו על היבשה.
הנחתות וצוותיהן ניצלו.
מאוחר בלילה ניסה קומנדו מצרי מובל בסירות גומי לנחות בשארם א-שייח' במטרה להשתלט עליה, אך הם נהדפו והוברחו על ידי שני דבורים בפיקוד רס"ן אברהם בן-שושן.
ירי טילים מהים לעבר שארם א-שייח' וראס מוחמד נמשך עד 17 באוקטובר.
עם זאת, חזית שארם א-שייח', שהפכה לחזית היחידה של צה"ל שלא נפרצה במלחמת יום הכיפורים.