כל מה שרצית לדעת על זכות השתיקה:
זכות השתיקה היא זכות השמורה לאדם הנמצא בחקירה משטרתית (או בחקירה על ידי אחת מזרועות הממשלה האחרות), שלא להפליל את עצמו, ולשתוק במקום לענות לשאלות חוקריו, כאשר תשובה לשאלות אלה עלולה להפלילו.
זכות השתיקה היא אישית, כלומר היא באה למנוע הפללה עצמית, אך אין להשתמש בה כדי למנוע הפללה של אדם אחר.
זכות השתיקה הנה הביטוי המובהק ביותר לחיסיון מפני הפללה עצמית.
החוק מחייב אדם לשתף פעולה עם רשויות המדינה, ולהשיב תשובות מהימנות לשאלות החוקרים במשטרה, בבית המשפט או ברשויות אחרות הממונות על אכיפת החוק.
זכות השתיקה היא הזכות לסרב לענות לשאלות החוקרים במקרה שהתשובה עלולה להפליל את הנחקר, וזאת בלי לחשוש מעונש על עצם הסירוב.
זכות השתיקה ואי-ההפללה העצמית קיימת בכל מערכות המשפט הנהוגות במערב, כולל המשפט הישראלי.
היא נחשבת לאחת מזכויות האדם בכלל, ולחלק מהזכות להליך הוגן בפרט.
גישה זו נהוגה גם במשפט העברי, המחמיר אף יותר עם הרשויות, בקביעה "אין אדם משים עצמו רשע" – גם הודאה שנתן אדם נגד עצמו מרצון חופשי אינה קבילה.
החוק בישראל אימץ את העיקרון שעל-פיו אסור להכריח אדם להעיד נגד עצמו, אך הוא מקבל עדות כזו אם היא ניתנה מרצון חופשי.
העיקרון העומד מאחורי גישה זו הוא כי כל אדם נחשב לחף מפשע אלא אם כן הוכח אחרת.
חובת ההוכחה חלה על המאשים, קרי על המשטרה ופרקליטות המדינה, ואין אדם צריך להוכיח את חפותו, ואף אינו חייב לומר דברים שעלולים להפלילו.