כל מה שרצית לדעת על זעפרן:
זעפרן (ספרן או ספרון) הוא תבלין המופק מהצלקת של פרח הכרכום התרבותי (Crocus sativus Linnaeus), מין בסוג כרכום השייך למשפחת האירוסיים.
מוצאו הידוע של הזעפרן הוא צפון הודו (קשמיר), ומשם נדד והגיע גם לארצות ערב ולאירופה.
תבלין הזעפרן נמכר בצורת אבקה או בצורתו המקורית, שהיא חוטים כתומים-חומים.
מקור השם מהמילה אספר (أَصْفَر), כלומר צהוב בערבית, ומכאן נגזר שם התבלין (זעפרן – زَعْفَرَان).
הזעפרן נחשב ליקר שבתבלינים, כאשר מחיר גרם אחד באיכות גבוהה של זעפרן עלול להגיע לכ-65 דולר.
מחירו הגבוה של תבלין זה נובע מהקושי הרב בהפקתו, מאחר שכל פרח ממנו מופק התבלין פורח פעם אחת בשנה בלבד, בכל פרח ישנן שלוש צלקות והן נקטפות אך ורק באופן ידני.
להפקת חצי ק"ג של התבלין היקר נדרשים כ-35,000 עד 100,000 פרחים.
הפריחה מתרחשת בחודשים אוקטובר ונובמבר וגשם עלול להזיק לפרחים.
השימוש בזעפרן ידוע כבר מימי קדם, הן לצורך בישום ותיבול והן למרפא ואף ידוע כאחד מסממני הקטורת.
בימי הביניים התייחסו לזעפרן כאל סם המשרה אהבה, כתרופה למחלת הנפילה ולטיפול בכאבי עיניים.
במטבח נהוג להשתמש בו בעיקר כתוספת לתבשילים ומרקים שונים, כמו למשל, בהכנת ריזוטו איטלקי.
הוא מהווה גם מרכיב מרכזי בליקר סטרגה.
תבלין הזעפרן משמש גם להכנת מאכלים פרסיים כגון פאלודה וגלידה פרסית המבוססת על התבלין ונקראת גם "גלידת זעפרן" וגם בשמות נוספים "גלידת פרח וזמיר" או "גלידת אכבר משטי" שהיה מוכר הגלידה שהמציא אותה.
השימוש בזעפרן נפוץ גם בהרבה מאכלים הודיים ופרסיים.