כל מה שרצית לדעת על זרם קירוב:
זרם קירוב (ברוסית: Кировский поток) היה מערכת רדיפות פוליטיות בברית המועצות שהופעלה לאחר רצח סרגיי קירוב.
למרות שבאופן רשמי הרצח היה הסיבה לתחילת הרדיפות, מעשית במסגרת המערכה יוסיף סטלין פעל לחיסול התנגדות למשטרו.
סרגיי קירוב נרצח ב-1 בדצמבר 1934.
כבר באותו יום פורסם צו משותף של מועצת הקומיסרים העממיים וועד הפועל המרכזי של ברית המועצות בהקשר לשינויים בחוק הפלילי.
מסמך זה היה אבן יסוד לפעילות ארגונים ממשלתיים.
בראש המערכה בלנינגרד עמד לאוניד זקובסקי וממוסקבה בראש עמד גאורגי מולצ'נוב.
הם פעלו בשיתוף פעולה עד לשנת 1937, כאשר הוצאו להורג באשמת בגידה.
בניגוד לרוב קורבנות הטיהורים הגדולים הם לא נוקו מאשמה עד היום.
ב-18 בינואר 1935 סטלין שלח מכתב לוועד המרכזי של המפלגה בו ציין: "לנינגרד היא עיר בה מרוכזת כמות גדולה של פקידי הממשל הישן, שוטרים וקצינים לשעבר.
הם גורמים לקשיים בתפקוד של המנגנונים הסובייטיים ולא נותנים לעיר להתפתח.
יש לפעול נמרצות לשינוי המצב".
במהלך המערכת הוגלו מלנינגרד והסביבה 39,660 אנשים, ו-24,374 אנשים נשפטו לתקופות מאסר שונות.
בתחילת המערכת נולד חותם "קבוצת טרוריסטים של טרוצקי וזינובייב" והשתייכות לקבוצה זו הייתה אשמה הנפוצה ביותר.
חלק מהנאשמים במשפטי 1935, ובהמשך במהלך השנים 1937–1938, הואשמו בפעילות נגד השלטון והוצאו להורג.
כמעט כולם נוקו מכל אשמה לאחר פטירת יוסיף סטלין.