כל מה שרצית לדעת על חדית':
* השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת
אמונות קשורות
באביזם • בהאאים • יזידים • סיקיזם
החדית' (ערבית: الحديث) הוא אוסף של הלכות, סיפורים אודות מוחמד ודרך חייו, אשר מופיעים בסונה, הכוללת גם את הביוגרפיה שלו (הידועה גם בתור הסירה), ואת הצהרותיו ועצותיו לגבי נושאים שונים.
החדית' מהווה יסוד הלכה השני רק לקוראן.
המילה חדית' היא מהשורש הערבי "ח.
ד.
ת'" (حدث) המקביל מבחינה אטימולוגית לשורש העברי ח.
ד.
ש.
משמעות המילה היא "חדשה" או "שיחה".
כלומר, המשמעות המילולית של המושג חדית' הוא ידיעה או סיפור על הנביא מוחמד, דבריו ופועלו.
מאוחר יותר התפתח המושג חדית' כאוסף סיפורים ואמרות על חיי מוחמד.
כל חדית' בנוי משני חלקים:
אִסְנאד (إسناد שפירושו: סימוכין) – שושלת המוסרים מדור לדור.
שושלת החדית' תמיד מתחילה אצל אחד מחבריו של מוחמד או בני משפחתו.
מַתְן (متن שפירושו: תוכן) – תוכן החדית', כלומר הסיפור או הידיעה עצמם.
החדית' הועבר בעל פה מדור לדור, ויש הטוענים שברבות הימים נוספו לו פרטים לא מקוריים.
המוסיפים היו היסטוריונים, שליטים או חכמי דת שרצו לחולל רפורמות, והשתמשו בדברי מוחמד כדי לבסס את הרפורמות שלהם.
במשך השנים נוצרו מספר אוספים שונים של חדית'.
היות שלאמינות החדית' ישנה משמעות כבירה, והמאמינים המוסלמים נוהגים לפיו, עלה צורך לוודא את אמינות המסורות.
כדי לבדוק האם חדית' ספציפי הוא מהימן אם לאו, בדקו אותם מלומדים מוסלמים קדומים וקבעו את מידת המהימנות שלהם, בתחילה לפי שושלת המוסרים (האם השושלת הגיונית? האם היה קשר או ייתכן שהיה קשר בין כל שתי חוליות בשרשרת? האם הוטל דופי במי מהמוסרים?), ולאחר מכן על פי התוכן.
כל חדית' יכול להיכלל באחת מתוך שלוש קטגוריות של מהימנות:
צחיח (صحيح ההגייה בקירוב: סחיח) – חדית' איתן, כלומר לא נמצא פגם בשושלת המוסרים.
חסן (حسن) – "טוב", "יפה", חדית' מהימן למדי, אך המילים של החדית' (מתן) לא הועבר בדיוק כפי שסופר על ידי הנביא מוחמד.
צ'עיף (ضعيف ההגייה בקירוב: דעיף) – "חלש" או רעוע, כלומר, נמצאו פגמים בשושלת המוסרים, ואין להסתמך עליו.
קיימות שתי צורות עיקריות לעריכת הקבצים:
מוסנד (مسند) – עריכה על פי שמו של האחרון בשרשרת המסירה (אִסְנאד).
מוסנף (مسنف)- עריכה על פי נושא הדיון של החדית'.
עבור רוב המוסלמים החדית' הוא המקור המוסמך לפרשנות הקוראן, ומקור להלכה ולמערכת הערכים הרצויה, בדומה למה שמכונה ביהדות תורה שבעל פה.
כמו כן החדית' הוא מקור ידע על חיי מוחמד ועל תקופתו.
ישנם קטעי חדית' רבים המקבילים לסיפורי המקרא וכן לאגדות מתוך התורה שבעל פה של היהדות הרבנית.
יש מספר רב של אוספי חדית'.
בקרב הסוניים מקובלים שישה אוספים כמהימנים ביותר, בראשם צחיח אל-בח'ארי וצחיח מוסלם, ולאחריהם סֻנן אבו דאוד, סֻנן אל-תרמיד'י, סֻנן אלנסאאי וסֻנן אבן מאג'ה.
בקרב השיעים מקובלים אל-אִסְתִבְסאר ואוצול אל-כאפי בין היתר.