כל מה שרצית לדעת על חוות הלימוד:
חוות הלימוד הוא כינוי למשק חקלאי שהקימה רחל ינאית בן צבי באזור ארמון הנציב בירושלים.
בשנת 1919 הקימה רחל ינאית בן צבי על מגרש ביתה בשכונת רחביה משתלת צמחים שכונתה "משק הפועלות".
במשתלה זו ביקשה רחל להכשיר חלוצות במלאכת החקלאות, והן התמחו בנטיעת עצים וגידול פרחים.
עצי אורן שגודלו במשתלה ניטעו לימים במורדות שער הגיא על ידי הקרן הקיימת לישראל, ואילו הפרחים נמכרו לעוברי אורח בשכונת רחביה עצמה.
על החווה כתבה בזיכרונותיה:
"ברצוננו להכשיר את הבנות, בעודן בגיל צעיר, לעבודת האדמה; להקנות להן השכלה כללית וחקלאית; לפתח בהן את העצמאות על ידי הכנסתן בעול העבודה ואחריותה; ולחנך אותן חינוך חברתי, על ידי חיי עבודה משותפים.
"
הפעילות עוררה התנגדות הולכת וגוברת מצד יושבי השכונה השקטה, והפגנות סוערות של חרדים, שזעמו על כי מכירת הפרחים נמשכת גם לאחר כניסת השבת.
כל אלה, ומצוקת המקום, הביאו ב-1928 להעתקתו של "משק הפועלות" מרחביה לאזור ארמון הנציב, מזרחית לשכונת תלפיות.
השטח בגודל של 50 דונם נרכש על ידי קק"ל.
הבחירה במקום זה נבעה מאיכות הקרקע וממרחב השטח הריק, וכן מפני שרחל שיערה כי עקב בניית 'ארמון הנציב' בקרבת מקום, תוכל אף היא ליהנות מאספקת מים ישירה.
בשנת 1929, בפרעות תרפ"ט המשק חרב, אך חזר לפעול כמה חודשים וב-1933 הפך לחוות לימוד לנערות.
בספטמבר 1948 הוסכם על פירוז האזור סביב ארמון הנציב, כולל חוות הלימוד, וחוות הלימוד לנערות עברה לפנימיית "כרמית", הסמוכה לשכונת עין כרם, שם פועל בימינו בית הספר הקהילתי סביבתי עין כרם.
החווה הנטושה ליד תלפיות הפכה למאחז צה"ל, בו פעלו חיילים במסווה של אזרחים, שכן אסור היה לאנשי צבא לשהות בתחומי השטח המפורז.
ב-1954 פתחה האוניברסיטה העברית במקום תחנת ניסיונות חקלאית, שפעלה עד שנת 1967.
לאחר מלחמת ששת הימים נסגרה התחנה, אך נכון ל-2010 עדיין נראים בשטח המבנים הישנים של 'משק הפועלות', וישנם עוד כמה שטחים חקלאיים, המעובדים בידי בני נוער, חניכי פנימיית "עין כרמית", ממשיכת דרכה של פנימיית "כרמית".