כל מה שרצית לדעת על חוק הפטריוט:
חוק הפטריוט (באנגלית: USA PATRIOT Act, ראשי תיבות של שמו המלא: Uniting and Strengthening America by Providing Appropriate Tools Required to Intercept and Obstruct Terrorism Act of 2001) הוא חוק שחוקק הקונגרס של ארצות הברית אשר נחתם על ידי נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש ב-26 באוקטובר 2001 ונכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2002.
מטרת החוק לאחד ולחזק את אמריקה על ידי מתן הכלים המתאימים הדרושים ליירוט ושיבוש פעולות טרור.
החוק, אשר נחקק בתגובה לפיגועי 11 בספטמבר, צימצם בצורה דרמטית את המגבלות שהוטלו על רשויות אכיפת החוק, בפעילות לאיסוף מודיעין בתחומי ארצות הברית; הרחיב את סמכויות מזכיר האוצר של ארצות הברית לווסת עסקאות פיננסיות, בפרט פעולות המתבצעות במעורבות גורמים ואנשים זרים; והרחיב את שיקול דעתן של רשויות ההגירה ואכיפת החוק לעצור ולגרש מהגרים החשודים בפעולות הקשורות לטרור.
החוק גם הרחיב את ההגדרה של טרור בצורה שכללה גם טרור שמקורו בתוך ארצות הברית, וכך הגדיל את מגוון הפעולות לגביהן יכולות להיות מיושמות הסמכויות המוענקות לרשויות האכיפה בחוק.
ב-26 במאי 2011 חתם הנשיא ברק אובמה על הארכה לארבע שנים של שלוש הוראות המפתח בחוק: מתן הרשאות לחיפוש אחר תיעוד עסקי (סעיף "רשומות הספרייה"), ביצוע מעקב אחר "זאבים בודדים" – אנשים החשודים כבעלי זיקה לפעילות טרור שאינה קשורה לארגוני טרור, וביצוע האזנות סתר "נודדות" אחר יעדים למעקב, תוך שימוש באיפיון ייחודי אשר מביס את ניסיונותיו של יעד המעקב לשבור את המעקב על ידי שינוי מיקומו או טכנולוגיית התקשורת בה הוא עושה שימוש, בשל העובדה שההיתר ניתן למעקב אחר האדם ולא אחר האמצעי בו הוא עושה שימוש.
החוק אושר בבית הנבחרים של ארצות הברית ברוב של 357 תומכים מול 66 מתנגדים, ובסנאט של ארצות הברית ברוב של 98 תומכים מול מתנגד אחד, ראס פיינגולד, כשהוא זוכה לתמיכתם של חברי קונגרס מן המפלגה הרפובליקנית ומן המפלגה הדמוקרטית גם יחד.
המתנגדים לחוק מתחו ביקורת על הסמכות שהוא מעניק לרשויות אכיפת החוק לעצור מהגרים לפרק זמן בלתי מוגבל ללא הבאתם למשפט; לבצע חיפוש בבית או בעסק ללא צורך בקבלת רשות מהבעלים, ואף בלא חובה ליידעם על כך; הרחבת השימוש ב-National Security Letters (מכתבי הביטחון הלאומי), צורה של צו הבאה אדמיניסטרטיבי המאפשר ל-FBI לבצע חיפוש בדוחות כספיים, תכתובות דואר אלקטרוני ושיחות טלפון ללא קבלת צו משפטי, והרחבת הגישה של רשויות אכיפת החוק לתיעוד פיננסי.
מאז אישורו, התקיימו מספר ניסיונות לאתגר את החוק בבתי המשפט הפדרליים ונקבע כי כמה מן ההוראות מנוגדות לחוקת ארצות הברית.
תוקפן של רבות מהוראות החוק אמור היה לפקוע ב-31 בדצמבר 2005.
בחודשים שקדמו למועד פקיעתו של החוק, ניסו תומכיו להתיר את הוראות החוק לצמיתות, בעוד מתנגדי החוק שאפו להכניס בו שינויים שישפרו את ההגנה על חירויות האזרח.
ביולי 2005 העביר הסנאט הצעה לאישור מחדש של החוק תוך הכנסת שינויים משמעותיים בכמה מסעיפיו, בעוד שהצעת בית הנבחרים לאישור מחדש של החוק שמרה על רוחו המקורית של החוק.
הפערים בין ההצעות יושבו בוועדה משותפת לשני הבתים עליה נמתחה ביקורת על ידי סנאטורים משתי המפלגות שטענו שהיא התעלמה מהצורך לדאוג לחירויות האזרח.
הצעת החוק, בה הוסרו רוב השינויים ששאף הסנאט להכניס, עברה בקונגרס ב-2 במרץ 2006 ונחתמה על ידי הנשיא בוש ב-9 במרץ.
למחרת נכנס החוק לתוקף.