כל מה שרצית לדעת על חוק ליטל:
חוק ליטל (Little's law) הוא חוק יסודי בתורת התורים הסטטיסטית, הקובע שבמערכת יציבה, המספר הממוצע של הלקוחות () שווה לקצב ההגעה הממוצע שלהם (), כשהוא מוכפל בזמן הממוצע שהלקוחות מבלים במערכת (), דהיינו .
בפרט, גורמים אחרים אינם יכולים להשפיע על המערכת.
את החוק, הידוע גם כמשפט ליטל, או התוצאה של ליטל, הוכיח ג'ון ליטל בשנת 1961.
אינטואיטיבית סביר לצפות שזמן ההמתנה במערכת יהיה תלוי בקצב ההגעה של הלקוחות ובזמן הטיפול בכל אחד מהם; אבל עקרונית, לא ברור שזמן ההמתנה הממוצע תלוי רק בקצב הממוצע ובזמן הטיפול הממוצע, ולא בהתפלגויות המעורבות.
בפרט, החוק מראה שאין שום דרך לשפר את זמן ההמתנה על ידי ניווט מושכל של הלקוחות, או על ידי שינויים בדרכי הטיפול שאינם מורידים את הזמן הממוצע.
החוק מתאים לכל מערכת, ואף למערכות בתוך מערכות אחרות.
בבנק, לדוגמה, התור יכול להחשב כתת-מערכת אחת, וכל כספר כתת-מערכת נוספת, אך למרות זאת ניתן להפעיל את חוק ליטל על כל אחד מהם בנפרד או על כל המערכת המורכבת יחד.
הדרישה היחידה היא שהמערכת יציבה – היא אינה במצב מעבר כמו איתחול או הפסקת פעולתה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לחוק ליטל:
•סטטיסטיקה
•תורת התורים
•משפטים בתורת ההסתברות