כל מה שרצית לדעת על חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם:
חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011 (המכונה בקיצור חוק החרם) הוא חוק ישראלי שאושר בכנסת השמונה עשרה ב-11 ביולי 2011.
החוק קובע שכל קריאה פומבית לחרם תרבותי, אקדמי או כלכלי על אדם או גורם כלשהו רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, היא בגדר עוולה אזרחית, שמהווה עילה לתביעה נזיקית אזרחית על ידי אותו אדם או גורם, כאשר קיימת אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת חרם ושמפרסם הקריאה מודע לאפשרות כאמור.
במקור כלל החוק סעיף לפיו אם מצא בית המשפט כי נעשתה עוולה לפי חוק זה בזדון, רשאי הוא לחייב את עושה העוולה בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק, שגובהם יהיה בהתחשב בנסיבות ביצוע העוולה, חומרתה והיקפה – בכפוף להוראות פקודת הנזיקין, אך סעיף זה נפסל על ידי בג"ץ (שאישר את שאר סעיפי החוק).
החוק אינו מאפשר לתאגיד לקבל פיצויים ללא הוכחת נזק, בהתאם סעיף 10 לפקודת הנזיקין הקובע כי תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק.
החוק מאפשר לשר האוצר להגביל גישה למכרז שנערך על פי חוק חובת המכרזים, ממי שקרא לחרם או השתתף בו, ולמנוע הטבות כלכליות מסוימות.